הדרך ללבנון: מודל האימונים החטיבתיים המתמשכים כתשתית למוכנות לתמרון עתידי
הכנות לאימון עם מפקד פצ"ן ומח"ט 179. הגם שהמתווה הכללי נקבע "מלמעלה", למפקדים היה חופש רב להשפיע על הנושאים המתורגלים ולהתאימם לנושאים שהיו מעוניינים לתרגל. צילום: דו"ץ
מתקפת הפתע של חמאס ב־7 באוקטובר 2023 הובילה לפתיחת חזית צפונית מול חזבאללה, ושינתה את המציאות הביטחונית של ישראל בזירה זו. עקב כך, צה"ל החל להיערך לתמרון קרקעי בלבנון, במטרה להרחיק את האיום ולהשמיד תשתיות טרור סמוכות לגבול. צעד זה הוגדר כחיוני וככזה שיאפשר את התנאים להשבת הביטחון לתושבי הצפון ולאפשרות חזרתם לבתיהם.
כחלק מההיערכות החל צה"ל בקיץ 2024 בסדרת אימונים חטיבתיים בגליל. האימונים היו לא שגרתיים: הם נבנו כדי להכין באופן שיטתי ומיידי את הכוחות – סדירים ומילואים כאחד – לתמרון בצפון, ושיקפו שינוי תפיסתי מהותי בגישת האימונים וההכנה לתמרון של צה"ל בתוך זמן קצר. התרגילים הגדודיים הראשונים בזמן המלחמה החלו כבר בשבוע הראשון שלה, באימוני כוחות עתודה ברמת הגולן, ומאוחר יותר פותחה המסגרת של האימונים החטיבתיים המוסדרים בצפון. בסופו של דבר, כשלושה רבעים מהסד"כ שהשתתף בלחימה בלבנון במסגרת "חיצי הצפון" השתתף בתרגילים חטיבתיים אלה לפני התמרון הקרקעי.
במאמר זה נסקור בקצרה את סדרת האימונים הללו, נציג את תרומתם לשיפור המוכנות המבצעית של צה"ל לתמרון, ונדגיש כיצד אפשר לשמר ולהטמיע את המודל כחלק משגרת האימונים הצה"לית בהסתכלות עתידית.