מגזין סוף השבוע של מערכות - 27 בפברואר 2025
"בשני העשורים האחרונים [...] חזבאללה מבקש ביתר שאת להוכיח את הצורך בקיומו [...] בנאומיו השונים של מזכ"ל הארגון חסן נצראללה ניתן למצוא דמיון ל"שילוש" של ההוגה הפרוסי קרל פון קלאוזביץ הקושר בין ממשל (מדינה), עם וצבא. לעומת קלאוזביץ, "משוואת הזהב" (אל־מעאדלה אל־ד'הביה) של נצראללה מכוונת לקשר שבין צבא, עם והתנגדות".
בתחילת השבוע נערכה בלבנון הלווייתו של חסן נצראללה, אחד מאויביה הגדולים של ישראל משך שלושה עשורים, שחשב שהוא מכיר אותנו יותר מכולם – עד סיכולו בספטמבר 2024 במסגרת מבצע "סדר חדש" בשכונת ברג' אל־בראג'נה בבירות.
במאמר שכתבו אלוף אמיר ברעם וסא"ל דן, ניתחו השניים את הרכיבים של משוואת הזהב, ובעיקר הפריכו אותה.
עוד על השילוש הקלאוזביציוני ונצראללה – בפנים
באדיבות ערוץ הטלגרם ארץ הג'האד
תוצאות מארב אוקראיני לכוח רוסי באחת הדרכים שמובילות למיקולאייב. 4 במרס 2022. מקור: @Militarylandnet
"הקרבות בדרך לאודסה בפברואר 2022, עם תחילת מלחמת רוסיה-אוקראינה, מראים שיש פער מובנה בין תהליך בניין הכוח להפעלתו בכלל ובתכנון משימות סער אוויר בפרט. הפער מעלה את השאלה: כיצד אפשר לבנות כוח אפקטיבי ללא הרכיב שהוא היתרון היחסי שלו?".
קשה להאמין, אבל מלחמת רוסיה-אוקראינה, שיש רבים שחשבו עם פריצתה שהיא קצרת ימים, פותחת את שנתה הרביעית. במאמר חדש מאת ד"ר אייל ברלוביץ' הוא חוזר לקרבות החודש הראשון שעיצבו את המשך המלחמה בשנה שלאחר מכן, ויש שטוענים – עד עכשיו.
עוד על ההבקעה הרוסית מחצי האי קרים, חציית נהר הדנייפר, הקרבות על גשר וורבורסקיי ועל הגשר על נהר המרטבובוד ועוד – בפנים.
"הקשר בין חודש רמצ'אן לג'האד – המאמץ הדתי ולאו דווקא הצבאי – הוא עמוק, וארגוני הג'האד מנצלים אותו כדי לעודד את פעיליהם ואת תומכיהם להגביר את הג'האד המלחמתי־צבאי בחודש הצום [...] הכרת חודש רמצ'אן ומשמעו חשובה לצה"ל על חייליו ומפקדיו כחלק מהכרה מעט יותר עמוקה של תרבות שכנינו. 'הכר את אויבך' הוא מושג רחב שאינו מצטמצם בהכרה טקטית צבאית, וראוי לו שיתעמק גם ברבדים התרבותיים והלשוניים".
לקראת חודש רמצ'אן שיחל השבוע, חזרה למאמרו של ד"ר שגיא פולקה, מחבר הספר לחשוב אסלאמית, על הקשר ההדוק בין הלחימה נגד תאוות הנפש והלחימה באמצעות הקרבת הנפש בחודש זה.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"כבני אדם אנו בנויים להגן על האגו שלנו. כחוקרים האינטלקט הוא העניין המגדיר את זהותנו. לכן, ערעור על כך ייתקל תמיד במנגנוני הגנה פסיכולוגיים עמוקים. כך אנו מתוכנתים, לטוב ולרע. לכן אנו זקוקים לעין חיצונית-פנימית, נוכחת-נפקדת, כמו מראת צד ברכב שאם תיחלש ותעומעם, גם הערך העקרוני שהיא נושאת - החינוכי, הסמלי וההיסטורי – ייחלש אף הוא".
במסגרת תחקירי 7 באוקטובר 2023, אחד הלקחים שמפיקים באמ"ן הוא להגדיל את מחלקת הבקרה – האיפכא מסתברא, שהייתה לה סמכות מצומצמת רק מול הערכות של חטיבת המחקר ולא של כלל גופי אמ"ן. באפריל 2023 יצא ב"מערכות" הספר פרקליט השטן מאת אל"ם (מיל') דוד שטרנברג, סא"ל (מיל') דוד סימן טוב וד"ר דורון מצא על מוסד הבקרה המודיעיני בישראל. הספר זמין במלואו באתר "מערכות".
עוד על האיפכא מסתברא כמוסד קהילתי, כיצד הוא פועל בעידן המידע ואיך עובדים מקביליו מעבר לים – בפנים.
"בכתיבת ההיסטוריה על מלחמות נוכל לזהות ארבע קבוצות שונות של מחקרים [...] כמעט מייד עם סיומה של מלחמה, ולעיתים אף במהלכה, מופיעה הקבוצה הראשונה הכוללת סיכומים כלליים, עיתונאיים באופיים, הסוקרים במסגרת אחת את כל מהלכי המלחמה ולעיתים גם את הגורמים לפריצתה. בקבוצה השנייה ספרים שכותבים אלה שהשתתפו במלחמה, אנשי צבא כמו גם פוליטיקאים. ספרים אלה יהיו גדושים בנימה אישית במטרה להצדיק את החלטותיהם, לנגח ביריביהם ולקבע את מקומם בהיסטוריה.
הקבוצה השלישית היא ההיסטורית הרשמית־מוסדית. תפקיד זה נמצא בידיהן של מחלקות ההיסטוריה של הצבאות. היא מספקת סקירה כרונולוגית של האירועים ופועלם של מקבלי החלטות בדרגים השונים. שפע המקורות הראשוניים המשמשים בכתיבת הכרוניקה מספק בסיס חשוב לחוקרי הקבוצה הרביעית – המכילה את אותם מחקרים ביקורתיים המאששים, או לחילופין קוראים תיגר, על הנחות מקובלות".
מאמר חדש מאת ד"ר טל טובי שהתפרסם בגיליון 8 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי על תרומת המחלקה להיסטוריה של צה"ל לחקר מלחמות ישראל, ויכולתה לתרום למחקרים עתידיים וביקורתיים.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן