בחינת הדומה והשונה בין השילוש הקלאוזביציוני ובין משוואת הזהב של נצראללה, תוך שימת דגש על חולשותיה של המשוואה ועל הקונפליקטים שגלומים בבסיסה, יכולים לשמש את ישראל במערכה נגד חזבאללה ברמה האופרטיבית, ויותר מכך ברמה האסטרטגית

בשני העשורים האחרונים, ובפרט מאז מלחמת לבנון השנייה, ארגון חזבאללה מבקש ביתר שאת להוכיח את הצורך בקיומו, ולזכות בלגיטימציה במערכה הפנים־לבנונית. בנאומיו השונים של מזכ"ל הארגון חסן נצראללה ניתן למצוא דמיון ל"שילוש" של ההוגה הפרוסי קרל פון קלאוזביץ הקושר בין ממשל (מדינה), עם וצבא. לעומת קלאוזביץ, "משוואת הזהב" (אל־מעאדלה אל־ד'הביה) של נצראללה מכוונת לקשר שבין צבא, עם והתנגדות.

ההבדל הראשון בין השילוש הקלאוזביציוני למשוואת הזהב של נצראללה הוא ביטול הממשל והחלפתו ב"התנגדות", שכן לטענת נצראללה, גם ארגונים לא מדינתיים יכולים לנהל מלחמות.

במאמר זה ננתח את הרכיבים של משוואת הזהב, ואת היחס שבין הרכיבים בזיקה לשילוש הקלאוזביציוני. הבנה טובה יותר של נקודות התורפה של המשוואה תוכיח שהיא מופרכת ביסודה, שכן באמצעותה ארגון לא מדינתי מבקש להחליף את הממשל, בלי לשאת באחריות הכוללת. דבר זה יסייע לישראל להתוות מדיניות שתנצל את יסודותיה הרעועים של המשוואה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן