מגזין סוף השבוע של מערכות - 30 בינואר 2025
איך פועלים במלחמה ממושכת של צבא שנבנה למערכה קצרה מבחינת משאבים ומיצוי כוח, בסדיר ובמילואים? כיצד צריכים לפעול בוני הכוח ומהם הצרכים שייגזרו מהמשמעויות של מלחמה ארוכה?
מאמר מעט שונה מאת סא"ל ענבל הלינגר־שושן על מלחמות ממושכות, שבא לעורר דיון מחשבתי ומעשי, המבוסס על התבוננות מפוכחת וביקורתית במה שהתרחש בצה"ל וביחידותיו בשנה האחרונה.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"לאחר 7 באוקטובר 2023 גייסה ישראל עשרות אלפי חיילי מילואים לשירות ממושך. היקף גיוס כזה חייב גיבוש מענה ומעטפת תומכת, אשר סופקו חלקית, בעיקר לנוכח התמשכות הלחימה. את חיילי המילואים עוטפים מעגלי חיים המשפיעים על המוטיווציה שלהם לשרת, והמעטפת התומכת בהם אינה בגדר "תגמול" גרידא, אלא פיצוי על המחירים שהם נדרשים לשלם בעצם שירותם. למרות הגידול שחל בהיקף התגמולים במהלך השנים בעקבות חוק המילואים (2008), יש כשל עמוק בחוק במתכונתו הנוכחית".
מאמר חדש מאת ד"ר אופיר קבילו, שהתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, טוען כי ישראל אינה אוחזת בתפיסה סדורה של מעטפת התמיכה בחיילי המילואים ובני משפחותיהם בשגרה ובחירום ואינה מגדירה לה מודל פעולה מתוקצב, בשל הלקונה בחוק המילואים.
עוד על הפער ועל המודל לשיפור המצב – בפנים
"תהליך הרפורמה בנחתים לאחר סיום מבצעי הייצוב בעיראק ובאפגניסטאן מראה ששינויים לאחר מלחמה ממושכת מצריכים זמן לניסוח התפיסה, לבחינתה ולמימושה. הפומביות של התפיסה מאפשרת לצבא ללמוד, להשתנות ולהתאים אותה לביקורת, ובו בזמן לשמור על מהותה. חלק מהסיבות להימשכות התהליך היא ההבנה של מפקדי החיל שמלחמה לא תפרוץ בזמן הקרוב – פריווילגיה שלא קיימת בכל הצבאות".
מאמר חדש מאת ד"ר אייל ברלוביץ' על הקמת רגימנט לחימה בחופים בחיל הנחתים כמקרה בוחן של התחלה מחדש לאחר מלחמה.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"שיטת הפעולה של הפלוגות התוקפות הייתה פשוטה למדי – מחלקה אחת שימשה בסיס אש, חיפתה על תנועת המחלקה השנייה שנעה ברחוב ועוברת לאיתור הבא, בעוד המחלקה השלישית משמשת עתודה בעקב אחת מהן [...] בעוד דרך הפעולה הנבחרת להתקדמות הכוחות הייתה מעבר שיטתי – בית־בית, חדר־חדר – לא הייתה בשיטת הפעולה של הכוחות כל התייחסות לאוכלוסייה ולבלתי מעורבים, למרות שכיחות הימצאותם של אלו בשדה הקרב".
ב־30 בינואר 1968, במהלך חג טט נפתחה על העיר הואה התקפה סימולטנית של כוחות וייטקונג, בסד"כ השווה לשני גדודים. חטיבה 1 של המרינס יצאה לקרב מיד לאחר מכן, שמאפשר בדיעבד בחינה של עקרונות התקפה בלחימה מול אויב בשטח בנוי ורווי אוכלוסייה. "על־מנת להכריע אויב הנלחם לוחמת גרילה, יש לאמץ דפוסי פעולה שמכוונים לאו דווקא למרכזי הכובד של האויב, כי אם להשמדת האויב עצמו", כתב סרן רום פלומו במאמר ב"מערכות". "הניצחון על ארגוני גרילה אלו, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך, יושג בשחיקת האויב".
כיצד הצליחו הכוחות האמריקניים, לנוכח הפתעה מוחלטת וממצב של הגנה, ליצור את התנאים ליציאה להתקפה ולבסוף להכריע חמישה גדודי אויב.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"אירוע אחד מיני רבים התרחש באביב 1946 במחנה ליד שטוטגרט. שוטרים גרמנים נכנסו ברשות שלטונות המחנה לחפש זייפני כספים, תוך כדי השמעת קריאות "יהודים החוצה" (יודן ראוס) [...] הפליטים הזועמים הסתערו על השוטרים, ואלה פתחו באש. בתקרית נהרג פליט שואה יהודי, והיה קשה להרגיע את הרוחות. היה ברור כי יש לרתום את הפליטים, שחלקם היו לוחמים פרטיזנים, כאלה שעמדו באימי המחנות והיו מלאי כעס ורצון לנקמה, למסגרת מתאימה [...] לגייס אותם כלוחמים בארגון צבאי".
השבוע מציינים ברחבי העולם יום השואה הבין־לאומי. זמן לחזור למאמר על ארגון ההגנה בתנועת הבריחה, והאימונים הצבאיים שעברו שורדי השואה במטרה להכשירם ככוח צבאי למען ארצם.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן