סינדרום החשיבה המבוזרת בקבלת ההחלטות

מעט לפני השעה 4:00 לפנות בוקר ב־6 באוקטובר 1973 התקשר אל ראש הממשלה גולדה מאיר המזכיר הצבאי שלה תא"ל ישראל ליאור, ודיווח לה על מסר שהתקבל מן המוסד: "היום תפרוץ מלחמה". גולדה השיבה: "ידעתי שזה יהיה, מה עושים?".

בקבוצת מקבלי ההחלטות שהתכנסה לפנות בוקר השתתפו:
• ראש הממשלה גולדה מאיר.
• שר הביטחון משה דיין.
• הרמטכ"ל רא"ל דוד (דדו) אלעזר.
• ראש אמ"ן אלוף אלי זעירא.
• עוזר שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר רא"ל (מיל') צבי צור.
• חברי הקבינט הביטחוני, השר ישראל גלילי והשר יגאל אלון.

באותו בוקר התקיימו שני דיונים מרכזיים: הראשון התקיים ב־5:45 במשרדו של שר הביטחון ונכחו בו הרמטכ"ל, ראש אמ"ן ובכירים נוספים בצבא. הדיון השני התקיים במשרדה של ראש הממשלה ב־8:05 ונכחו בו שר הביטחון, הרמטכ"ל, ראש אמ"ן, עוזר שר הביטחון, השר גלילי והשר אלון.

מחקרים רבים שנעשו על קבלת ההחלטות במלחמת יום הכיפורים הצביעו על הקונצפציה השלטת וסינדרום "חשיבת היחד" (groupthink) שאפיינו את תהליכי ההערכה, עיבוד המידע וקבלת ההחלטות לפני מלחמת יום הכיפורים. במאמר הזה אנו מראים - תוך הסתמכות על תמלול הישיבות שהתקיימו בבוקר 6 באוקטובר 1973 בלשכת שר הביטחון משה דיין ובלשכת ראש הממשלה גולדה מאיר, וכן תוך התבססות על דוח ועדת אגרנט - כי סינדרום חשיבת היחד, שאפיין את קבלת ההחלטות עד 5 באוקטובר בערב, התחלף למחרת בסינדרום החשיבה המבוזרת (polythink) - קבלת החלטות מבוזרת בקרב קבוצת מקבלי ההחלטות.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן