מבצעי תמרון יבשתי מול מבצעי מנגד בעולם

סא"ל (מיל') ד"ר עדו הכט ,

ד"ר איתן שמיר , מרצה במכללה לפיקוד טקטי ובתוכנית ללימודי ביטחון באוניברסיטת תל־אביב 21.11.2019

הפולמוס סביב השאלה האם הטכנולוגיות החדישות מאפשרות לנצח מלחמות באש מנגד או אפילו באש מרחוק, ואולי ללא אש כלל, הוא מוקד הדיון המרכזי בניהול מלחמות במאה השנים האחרונות. הניסיון המבצעי מראה שנדרש התמרון הקרקעי כדי להכריע את המלחמה
מחלקת ההנדסה של חיל הנחתים האמריקני בעיראק, 2004

מחלקת ההנדסה של חיל הנחתים האמריקני בעיראק, 2004

משחר האנושות מנסים בני־אדם למצוא נשק שיאפשר להם לפגוע באויב ממרחק שבו האויב אינו יכול לפגוע בהם ושואפים לנצח קרבות ומלחמות תוך צמצום מרבי של הסיכון שנוטלים על עצמם. אחרי פיתוחה של כל טכנולוגיה חדישה טוענים רבים שזו משנה לחלוטין את פני המלחמה, כלומר מהפכה, ומחייבת שקלול מחדש של כל האופנים בהן קהילות אנושיות מתארגנות, מתחמשות ומנהלות מלחמות וקרבות. בפועל, הניסיון המבצעי הראה שוב ושוב שנדירים המקרים בהם אכן התרחשה מהפכה. התרחשו תמורות, לעיתים תמורות גדולות, אבל מהויות ניהול המלחמה השתנו רק מעט.

הטענה הנוכחית היא שנוצרה יכולת מהפכנית לנצח מלחמות באש מנגד או באש מרחוק, ואולי אפילו בלי אש בכלל, ולכן אפשר לקצץ את יכולות הלחימה היבשתית. הניסיון המבצעי במהלך מאה השנים האחרונות מראה שיש נסיבות בהן אפשר לנצח מלחמה באש בלבד, אבל רק בנסיבות חריגות יחסית וכאשר מטרות המדיניות בגינן מתנהלת המלחמה הן צנועות ביותר. ברוב המקרים עדיין נדרש גם תמרון קרקעי כדי לקבוע איזה מהיריבים ישיג את מטרות המלחמה שלו. כנראה שבמלחמה, כמו בתחומים רבים אחרים, אין קיצורי דרך.

לקריאת המאמר לחצו כאן או על "הורדת PDF"

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן