מגזין סוף השבוע של "מערכות" - 19 בפברואר 2026

"כשהמוסלמי אומר רמצ'אן 'שהר אלג'האד' - חודש הג'האד - המילה ג'האד פירושה השקעת מאמץ. בשום פנים ואופן ג'האד, בעיני המוסלמים, הוא לא מלחמת קודש, אלא השקעת מאמץ. בין היתר מאמץ מלחמתי, או אולי בעיקר מאמץ מלחמתי [...] ארגוני הג'האד רואים קשר ישיר בין ההתגברות על האויב הפנימי - היצר הרע - ובין הכשירות שלהם להילחם באויב החיצוני".

"לחשוב אסלאמית" – ד"ר שגיא פולקה על השפה שמאחורי המציאות – בסדרת פודקאסטים מבית "מערכות". פרק זה יראה כיצד היעדר היכרות עם המשמעויות הדתיות והתרבותיות של חודש רמצ'אן מקשה על הבנת העולם האסלאמי. נוסף על כך הפרק עוסק גם בטעויות הרווחות בשיח הישראלי סביב רמצ'אן – מהאיחולים ועד חוסר ההבחנה בינו ובין עיד אלפטר – טעויות המשקפות את הצורך של מפקדי צה"ל להכיר לעומק את התפיסות התרבותיות המצויות באזורנו

למאמר על הקשר ההדוק בין הלחימה נגד תאוות הנפש והלחימה באמצעות הקרבת הנפש בחודש רמצ'אן לחצו כאן

"למרות ההפעלה האינטנסיבית של מערך המילואים והשיח על אי השוויון בנטל במערך המילואים, לא נצפו בשנה הראשונה למלחמת 'חרבות ברזל' מחאות חברתיות רחבות היקף בהובלת משרתי מילואים, וזאת בניגוד לאירועים שרווחו במלחמות עבר. מלחמה זו היא המלחמה הגדולה הראשונה שבה הרשתות החברתיות מתפקדות כמדיום חברתי מרכזי. ניתוח השיח ברשתות החברתיות ביחס למילואים מלמד כי מרבית השיח שזכה לתהודה רחבה ברשת נושא אופי של התכנסות סביב הדגל והזדהות עם ערכי השליחות והנתינה.

מממצאי המחקר עולה דפוס שבו דווקא במציאות שבה השיח הרשתי בכללותו נתפס כמקטב וכמקצין, בנושא המילואים הסולידריות הרשתית ממתנת את התסכול והמרמור שיכל להיות פוטנציאל למחאה בדרך שהיא מנתבת אותו לסיוע קונקרטי למשרתי המילואים, בעיקר בתחום התעסוקה, לאוזן קשבת ולתמיכה רגשית, ולאופציה להצגה חיובית של העצמי דרך שירות המילואים כביטוי להצלחה בריבוי משימות בחיים ולהתמודדות עם קשיים".

מתוך מאמרו של ד"ר מוטי ספראי שהתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי ותהה לאן נעלמה מחאת משרתי המילואים במלחמה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

ב־1991 הורה ראש אמ"ן, אלוף אורי שגיא, לאנשיו לשקוד על תוכנית שמטרה הייתה לחטוף את מזכ״ל חזבאללה החדש, עבאס אלמוסוי, ולהביאו לישראל. אזכרתו הקרבה של ראע׳ב ח׳רב (16 בפברואר 1992), בה עתיד היה להשתתף, הוגדרה כשעת השין. באותו היום הצליח המודיעין הישראלי לעלות על עקבותיה של השיירה שבה נסע אל האזכרה. עם זאת, ראש אמ״ן עודכן באפשרות ולפיה אלמוסוי עתיד להיות מוקף בקהל גדול - מה שעלול להקשות על יישום תוכנית החטיפה.

בהחלטה של הרגע האחרון הציע המודיעין לרמטכ"ל, רא"ל אהוד ברק, להמיר את החטיפה בסיכול ממוקד. ברק אישר. תוך זמן קצר פגעו טילים מדויקים ברכבו של אלמוסוי והשמידו אותו על כל נוסעיו".

השבוע לפני 34 שנים סוכל מזכ״ל חזבאללה, עבאס אלמוסוי - מה שהוביל להסלמה בדינמיקה בין ישראל והארגון, ובעיקר גילה לעולם את יורשו - איש איש דת אלמוני בשם חסן נצראללה

"הלחימה ב'חרבות ברזל' משקפת שינוי בתפיסת ההכרעה של צה"ל. בעוד בעבר המטרה הייתה למוטט את האויב תוך פרק זמן קצר ככל האפשר, במלחמה הנוכחית מושם דגש רב יותר על תהליכים של השמדה ממוקדת ושליטה ממושכת בשטח. שינוי זה באופי הלחימה עורר שאלות לגבי קצב המבצעים ומשמעות הזמן בלחימה. יחידות רבות מצאו עצמן פועלות במסגרת משימות ללא אילוצי זמן ברורים, ולעיתים אף ללא קביעת זמן סופי מוגדר להשגת המשימה וההישג המבצעי. יכולים להיות משפיעים רבים על התארכות הלחימה, הן בדרג האסטרטגי הן בדרג המערכתי, אך עלינו – בדרג הטקטי – החובה להיצמד למקצוע ולתורה, להגדיר משימות מתוחמות באילוצים והתניות, ולנקוב מסגרת זמן לביצוע הפעולות".

מאמר חדש מהגיליון האחרון של "מערכות" מאת רס"ן ת', מפקד מגמת הכשרות בביה"ס ללוט"ר ובוגר פו"ם אלון, על מסגרת הזמן בלחימה

"למוטיבציה חשיבות עצומה בלוחמה, ויחד עם כישוריו של החייל היא שקובעת כיצד ובאיזו איכות תתבצע על ידו כל פעולה. את המניעים היוצרים מוטיבציה ניתן לסווג למניעים פנימיים וחיצוניים. 

על פי חלוקה זו, יש לבחון אם כל לוחם מגיע עם מוטיבציה אחת בלבד ללחימה, או שמא עם מספר מוטיבציות; אם ניתן לאפיין קבוצות שונות לפי המוטיבציות המובילות אותן ללחימה; ואם לסוג הלחימה יש השפעה על המוטיבציות המובילות".

ביוני 2023 יצא לאור הספר תבונת השדה שהביא נקודת מבט ייחודית על צה"ל ועל שדה הקרב, דרך משקפי הפסיכולוגיה הצבאית. באחד הפרקים ניסה רס"ן (מיל') ד"ר יצחק בנבניסטי לענות על השאלה כיצד מניעים לוחמים לפעולה?

כמה מהפתרונות – בפנים