המטרולוגיה של המיון הרפואי לטיס
סגן ע', מצטיין קורס טייס 188 של חיל האוויר. טייסים צבאיים סוננו רפואית שנים לפני מיסוד הבדיקות הייעודיות למקצועות ייחודיים אחרים כמו צוללים, צוללנים וכוחות מיוחדים. צילום: דובר צה"ל
המלחמה על כוח אדם איכותי אפיינה את צה"ל מראשית קיומו. כלכלת החסר של המשאב האנושי, ובפרט בקרב מתגייסי שירות החובה, החמירה בעיתות משבר - ועולה שוב בחשיבותה עם הימשכות הלחימה הרב־חזיתית בשנתיים האחרונות. אל מול החסר, כבר משנות ה־ 60 הוגדרה העדפה ברורה להסטת כוח האדם האיכותי ביותר להכשרת צוותי אוויר. "הטובים לטיס" הפכה מסיסמה לאסטרטגיה המשא"נית הארוכה ביותר בצה"ל. צירי הסינון רבים ומגוונים – רמת טיסה, יכולת קוגניטיבית אבסטרקטית, דמות וערכיות, יכולות בין־אישיות, וכשירות רפואית. בכל אחד מהם בנפרד, ובכולם בשילובם, נדרשים הממיינים לגבש המלצות ולחרוץ גורלות אל מול מידע חסר ויכולות ניבוי רחוקות מאוד משלמוּת. כפועל יוצא, קיים מתח מתמיד בין קפדנות יתרה (ואי־עמידה במכסות ההכשרה המינימליות) ובין גישות מתירניות יותר (ופגיעה באיכות בוגרי הקורס). במאמר זה אנסה להציג את הייחודיות של המיון הרפואי על פני צירי הסינון האחרים, האתגרים הנוצרים בעקבות זאת במאמצי מיצוי המשאב האנושי, ופתרונות קונספטואליים אפשריים לאתגרים אלה.