ישראל מנהלת בשנים האחרונות מלחמה סמויה מן העין הציבורית – מלחמה על כלכלתה, משאביה ועצמאותה
הכלכלית. במלחמת הכלכלות החברות הקרובות ביותר הן גם הפגיעות ביותר, הסיכונים אדירים והמטרה ברורה:
שליטה והשפעה. על רקע זה כתב נח הקר, הציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון ובוגר המכללה לביטחון לאומי,
את ספרו מלחמת הכלכלות שלאחרונה יצא לאור בהוצאת “מערכות”
תרגיל ימי של הצי האיראני. לאחר התקיפה באיראן עלתה השאלה מה תהיה התגובה האיראנית. האיום היה לא בהכרח צבאי, אלא החשש שאיראן תסגור את מצרי הורמוז. צילום: מחמד צאדק חידרי, ויקיפדיה
כשחושבים על כלכלה, אנחנו לרוב מסתכלים על הדברים במונחים של רווח והפסד. אבל ככל שמתעמקים מבינים שהשיקולים הפוכים לגמרי מהמקובל. מדינות משתמשות בעוצמה הכלכלית שלהן ככלי אמיתי להשגת יעדים אסטרטגיים וביטחוניים, ולא רק יעדים כלכליים. הדוגמה הבולטת לזה היא תוכנית מרשל להבראת אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה. היא הייתה מנוגדת לאינטרסים הפוליטיים והכלכליים של ארצות הברית באותה עת, אבל נועדה להרחיק את אירופה מברית המועצות. ברגע שמסתכלים על הכלכלה בתור כלי להשגת יעדי ביטחון לאומי, מתחילים להבין שהעולם נוהג אחרת משחשבנו.


