מגזין סוף השבוע של "מערכות" - 4 בדצמבר 2025
"מאז 7 באוקטובר 2023 נעשים ניסיונות שונים להציע הסברי עומק למחדל, בעיקר מתחומי המודיעין, התפיסות, היקף הכוחות והנורמות המבצעיות [...] בשנים שלפני הפתעת 7 באוקטובר אפשר לזהות במטכ"ל ובפד"ם, בהקשר חמאס, דפוס חשיבה חוזר של 'חשיבה מהירה' באמצעות קיצורי דרך והסתמכות על אינטואיציה – 'מערכת 1'. לדפוס חשיבה זה היו שותפים אנשי מודיעין ומפקדים, והיה לו חלק באי זיהוי ואי הבנה של מגוון היבטים בהתנהלות חמאס – האסטרטגיה שלה, שיטת הפעולה האופרטיבית שפיתחה וכוונותיה".
מאמר מאת תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל שהתפרסם בגיליון האחרון של "מערכות" וניסה להשתמש בהמשגה של פרופ' כהנמן על דפוסי החשיבה כדי לנתח את הפסיכולוגיה הארגונית של צה"ל.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
בתמונה: פורום למידה מטכ"לי לאחר מבצע "שומר החומות". צילום: דו"ץ
"חלק מההסבר להפתעת 7 באוקטובר קשור גם לכך שכל נושא ההתראה ירד בצורה משמעותית, בעיקר ככל שמדובר על התראה למלחמה כי חשבו שדבר כזה לא יקרה יותר, זו הייתה התפיסה באותו זמן".
ב־7 באוקטובר 2023 חוותה ישראל את אחד הכישלונות הקשים בתולדותיה - מתקפת חמאס שהפתיעה את מערכת הביטחון והמודיעין. איך ייתכן שמדינה עם יכולות המודיעין מהתקדמות בעולם לא הצליחה להתריע בזמן?
העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק הרביעי אירחנו את תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר ראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין ולשעבר רח"ט מחקר באמ"ן ומנכ"ל המשרד לנושאים אסטרטגיים. בפרק זה הוא מסביר כי לא הייתה סיבה אחת לכישלון 7 באוקטובר, אלא הצטברות של כשלים תפיסתיים, ארגוניים ותרבותיים שיצרה "הסערה המושלמת".
לשמיעת הפודקאסט וקריאת המאמר לחצו כאן
"אדם חייב להיות מוכשר מבטן ומלידה למקצוע המלחמה. אם תכונותיו האישיות אינן כליל השלמות, הרי לא יהיה יותר מגנראל בינוני. [...] טכניקה עשויה אמנם לתרום לשיפור אידיאות ושכלולן, אולם אין בכוחה לעצב אישיות [...] יש לקבוע, אחת ולתמיד, עקרונות לחימה מחייבים וידועים הן לגייסות והן לראשי הפיקוד [...] בניגוד להשקפה המקובלת בין הגנראלים, אין המצביא חייב לתת דעתו לנושאים אלה. מעל הכל מוטל עליו להתבונן בהתנהגות האויב, לעמוד על תנועותיו בשטח ולפענח את מערך כוחותיו. המצביא חייב אפוא לשמור על דעה צלולה ומנוע הוא מעיסוק בדברי הבל".
מתוך "תכונות המצביא" מאת ההוגה הצבאי, הרוזן מוריס דה סאקס, 275 שנים למותו
"משלהי המאה ה־20 החלה נדידה של ההגמוניה הטכנולוגית מהמגזר הביטחוני לאזרחי. נדידה זו חלה בעקבות דעיכה משמעותית במלחמות בין מדינות, ובעיקר בין המעצמות, עלייתן של חברות הסטארט־אפ וצמיחתן המהירה של ענקיות הטכנולוגיה כמו מיקרוסופט, גוגל, אמזון, אפל ומטא.
במדינות שבהן קומפלקס צבאי־תעשייתי נרחב ומערכת ביטחון מתקדמת, הביא התהליך להבנת הצורך הביטחוני בגיוס טכנולוגיה אזרחית חדשנית לשימושים ביטחוניים. הבנה זו הניעה את מערכות הביטחון לתור אקטיבית אחר חדשנות טכנולוגית אזרחית, והניעה שינוי עמוק בפרדיגמת החדשנות של מערכת הביטחון, שעיקרו מעבר מחדשנות סגורה לפתוחה".
מתוך תקציר הדוקטורט של ד"ר ניר ראובן שהתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי ועסק בהשפעת הקומפלקס הצבאי-תעשייתי על גיוס חדשנות טכנולוגית אזרחית לשימושים ביטחוניים.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
צילום: אתר צה"ל
"הים התיכון מילא בהיסטוריה העולמית תפקיד גדול יותר – מנקודת ראות צבאית ומסחרית כאחד – מכל חלקת מים אחרת בגודל דומה. אומה אחר אומה ניסו לשלוט בו, והמאבק עדיין נמצא בעיצומו. [לפיכך] העיון בתנאים שבהם הייתה תלויה העדיפות במימי הים התיכון, ובהם היא תלויה כיום, וכן בערך הצבאי היחסי של נקודות שונות לאורך חופיו, יהיה מועיל יותר ממאמץ דומה שיושקע בתחום אחר".
מתוך השפעת העוצמה הימית על ההיסטוריה 1660–1783 מאת ראשון האסטרטגים הימיים, אלפרד תייר מהן (מת השבוע לפני 111 שנים), שיצא ב"מערכות" ב־1985.
עוד על החשיבות האסטרטגית של הים התיכון מבחינה גאוגרפית (גאואסטרטגית), פוליטית, כלכלית וצבאית, ובכלל על המאבק לעליונות ולקיום דרך הים – בפנים
"כדי לכתוב סיפור מלחמה שיהיה מהימן, עליך לראות מלחמה במו עיניך – לא די לך לטעום ממנה בבהילות, אלא עליך להיזון ממנה, ממנת־המזון היומית, האיומה, המכרסמת, של המלחמה, ומן המוראים והפחדים, שהנם בתחילה עדות קהה להיותך 'ירוק', ולאחר מכן הופכים הם לחלק בלתי נפרד ממך עד כדי כך, שרק איש־צבא ותיק אחר, בעזרת חוש שישי כלשהו, יוכל לשער שאותם פחדים ומוראים קיימים בך עדיין".