סקירת הספר הגנת מעברות פתיים

הספר הגנת מעברות פתיים מאת מייג'ור גנרל א.ד. סווינטון (מערכות, 1952) כתוב כסדרת שישה "חלומות", כאשר בכל חלום מתנסה הקצין בהגנה על מעברת נהר בשם מעברות פתיים. בכל אחד מחמשת החלומות הראשונים הוא נוחל תבוסה, ולאחר כל חלום הוא מפיק לקחים ובהתאם לטעויות שעשה באותו החלום משפר את פריסת הכוחות, את ניצול וקריאת השטח, את שליטת האש ומתנסה בתחבולות אפשריות כדי להפתיע את האויב. בחלום השישי הוא מצליח להחזיק מעמד עד הגעת תגבורת.

כפי שנאמר לנו לא פעם בתוכנית, ההיסטוריה חוזרת על עצמה וקריאה ולמידה מטעויות שנעשו או במקרה של ספר זה "נחלמו" על ידי סוינטון, היא חובתנו כאנשי צבא בכדי שלא נלמד זאת על בשרנו, כיוון מלאכתנו עוסקת בחיי אדם. בהקדמת הספר אומר סוינטון "אם סיפור זה, בעוררו את הדמיון, יסייע בעתיד למניעתו של אפילו מקרה אחד כזה בהזנחת עקרונות – הרי לא לשוא סופר".

סוינטון כותב את ספרו כדי לאפשר לקצין הצעיר ללמוד לפני מעשה, תחילה מהלקחים הפרקטיים שהפיק, על אף שחלקם נוגעים נקודתית למקרה ולשטח שבו הוא נמצא בחלומו. כמה מהם נכונים לכל ניהול קרב הגנתי באשר הוא. שנית, סוינטון מעביר בספרו גישה של למידה מטעויות וחשיבה ביקורתית נטולת אגו, שעל כל קצין לאמץ. בסוף הספר הוא מדגיש כי יש לקחת את לקחיו ואת גישתו, ולהתאימם למצב שבו תיתקל באויב שונה, במדינה שונה, בעל שיטות לחימה שונות וכלי נשק שונים. גדולתו של הקצין היא לדעת לעשות זאת בהצלחה, בהתאם לתנאים בשטח.

מה למדתי מהספר?

סוינטון בוחר להעביר את לקחיו ולמידתו בצורת חלומות שבהם עליו לבצע את אותה המשימה עד שיצליח בה, בדומה למשחק מחשב שבו יש לך כמה ניסיונות חיים. הדרך שסוינטון בוחר לספר זאת מאפשרת לו לנתח את טעויותיו בצורה ביקורתית כלפי עצמו, מדויקת ונטולת רגשות ממש כמו משחק שעליו לצלוח. תוך התייחסות לכל הפרטים והטעויות שעשה ולא לאבדות, רגשות וללא עיבוד אישי של אדם שהיה בתוך האירוע והושפע ממנו בדומה מספרים צבאיים דומים אשר מספרים סיפור. היופי בהצגת המלחמה שעוסקת בחיי אדם בדרך כזו, היא שהדבר מאפשר לנו להסתכל על כל העולם הצבאי בדרך מקצועית יותר. אפשר לדמות זאת לספורטאי, לילה לפני משחק חשוב, שמריץ בראשו סיטואציות אפשריות שעלולות לקרות על המגרש, או ניתוח מקצועי של הביצועים לאחר המשחק ולמידה למשחק הבא.

דווקא נוכח ההבנה שבספר לקח לו כביכול שישה ניסיונות עד שצלח את המשימה, למדתי רבות על חשיבות הלמידה, ירידה לפרטים וניתוח מקיף של כל הבעיות האפשריות בתוכנית. כיוון שכאשר יהיה תורי לתפקד בשטח לא תינתן לי הזדמנות שנייה, ובטח לא שישית. או שאצליח במשימה ואמזער נזקים הודות לתכנון נכון ומוקדם - או שאיכשל ואשלם על כך במחיר חיי אדם.

מבחינת המסר שבספר: ראשית, חשיבות הקריאה במקצוע הצבאי. המקרים שהתמודדו עימם ב־1904, בקרב שונה לגמרי לכאורה, אינם רחוקים מהתרגולים שעבדנו עליהם במסלול. מדובר באותם עקרונות הגנה וניתוח שטח. שפת המלחמה היא בין־לאומית, ועלינו ללמוד לדבר אותה. אין דרך טובה יותר ללמוד שפה משילוב של קריאה, שמיעה, התמדה בתרגול ולבסוף גם דיבור (יעידו תלמידי מזרח התיכון הלומדים ערבית).

המסר השני נוגע ספציפית לספר זה – חובה על כל אדם המתיימר לפקד על אנשים (במיוחד בדרגים הזוטרים) לקרוא אותו, להפנים את הלקחים שהוא מציג: הגישה, הענווה, הלמידה והביקורת העצמית שהוא מלמד עליה בעקיפין. זו גדולה ללמוד מטעויותיך, במיוחד לאחר ניסיונות רבים שבהם התסכול מתחיל לגבור ולהשפיע על יכולת הלמידה והסקת המסקנות.

בין מסקנות הספר לימינו

במהלך ניסיונותיו הכושלים מסיק סוינטון 22 מסקנות. לא מעט מהן אפשר להקביל לתופעות שהתרחשו במלחמת "חרבות ברזל", אך בשל קוצר היריעה אתמקד בכמה מהן:

"אל תראה בזמן המלחמה את המחנה שלך לאנשים מבני עם האויב". במלחמה ביקשו פרסומים רבים ברשתות ובאתרי החדשות שלא לצלם נפילות, מכיוון שהדבר מסייע לאויב להבין היכן פגע ועוזר לו בירי עתידי. כמו כן, מידע רב שהיה ברשות חמאס ב־7 באוקטובר על הבסיסים בעוטף היה בעיקר מצילומים של חיילים לרשתות החברתיות, שאפשרו להם בסוף להרכיב ולתכנן את ההתקפה עליהם.

"אל-תדחה את הכנות-ההגנה למחר, זה חשוב מנוחות אנשיך". אמנם לקח זה אינו מתקשר ישירות, אך אפשר להקבילו למוצבים שבהם לא נעשתה "כוננות עם שחר" בצורה טובה.

"אל תדחס את כל אנשיך 'כצאן בדיר'; אוויר ומרחב מצילים חיים". נכון ברמה הפרקטית הפשוטה ביותר של הליכה מבצעית ושמירה על רווחים למשל.

"הפתעה מעניקה יתרון מכריע". מבצע "עם כלביא" הוכיח בדיוק את הטענה כאשר ישראל לא חיכתה למתקפה ויזמה אותה.

"תעלה 'Bluff' בולטת יכולה למשוך אש ולבזבז את תחמושת האויב הרחק מן העיקר". רבות ההוכחות לתחבולה וחשיבותה במהלך המלחמה בחזיתות השונות, ממבצע "הביפרים", עבור ל"עם כלביא" וכדומה.

סוינטון בספרו יוצר מודל שמדמה למידה מטעויות, ומדגיש חשיבה ביקורתית ברמת המחלקה-פלוגה. כמו כן, הספר מדגיש את חשיבות ההבנה הטקטית של הפיקוד הזוטר והשפעתה על המערכה כולה, ומדגים בצורה טובה איך על המפקד לחשוב ולאילו פרטים עליו לרדת. מומלץ לכל הדרגים.