מגזין סוף השבוע של מערכות - 13 בנובמבר 2025
"יום שישי, 1 באוגוסט 2014. בשעה 08:00 נכנסה הפסקת האש לתוקפה. כלל הכוחות דיווחו שהגיעו לעמדות המתוכננות ועל כן הנחה מפקד החטיבה לנצור את האש כפי שתוכנן. צוותים קטנים של הסיירת יוצאים עם שחר לסרוק את מתחם גזרת הגדס"ר, לא הרחק מקיבוץ ניר עוז ובפאתיה של רפיח, כדי לנסות ולאתר מנהרות שמידע מודיעיני הצביע על קיומן באזור.
בשעה 09:06 נפתחה במפתיע אש על החוליה ובה מפקד הסיירת בניה שראל, סג"ם הדר גולדין והקשר ליאל גדעוני, על־ידי חוליית מחבלים שארבה להם במבנה בין החממות. סגן איתן פונד, סגן מפקד הסיירת יחד עם הצוות המקביל של סגן יאיר, שמעו ברשת הקשר הגדודית את קולות הירי ופתחו בריצה עם צוות לוחמים מהסיירת למקום.
הם הגיעו לזירה דקות ספורות לאחר מכן. יאיר ופונד איתרו במקום את גופותיהם של בניה ושל ליאל גדעוני הקשר. על גופתו של ליאל הייתה מוטלת גופת מחבל. אחד מהשלושה הצליח בכוחות אחרונים לחסלו אולי כשניסה לגרור אחד מהם לעבר המנהרה.
יאיר פתח באש לכיוון הנסיגה המשוער של התוקפים ועבר במהירות עם אנשיו מבית לבית כשהוא מטהר אותם בצרורות קצרים וברימונים. במהלך הסריקות גילה את הפיר ממנו כנראה הגיחו המחבלים ולשם נסוגו. הוא דיווח מיידית למפקד גדוד הסיור והדיווח הועבר למפקדת החטיבה ונרשם ביומן המבצעים בשעה 09:13.
במהלך הדקות הקרובות זרמו כוחות לאזור ועמם מפקד גדוד הסיור הדוהר במהירות למקום ואגב כך מנסה לכוון מסוק לאזור, כדי לקבל מעט יותר מידע על ציר הנסיגה המשוער של החוטפים [...] דיווח על החטיפה שודר לכל יחידות צוות הקרב החטיבתי ב־09:36. דקה לאחר מכן הוכרזה ברשת הקשר על־ידי רס"ן י' קצין האג"ם החטיבתי, מילת הקוד 'חניבעל'".
11 שנים לאחר הקרב ברפיח במסגרת מבצע "צוק איתן" – סג"ם הדר גולדין מובא לקבר ישראל.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"התרגילים בצה"ל כמעט אינם מתרגלים הגנה, וכמובן שכמעט לא טיהור מרחב, מכיוון שהם לרוב "משעממים" ודורשים המון זמן, שאינו נמצא בשפע בלבנות האימון. את צורות הקרב בואו נשאיר כפי שהן, ונשקיע יותר בללמד את המפקדים את הקיים ולא להוסיף עליו".
מאמר תגובה מאת סא"ל תומר מלצמן, רע"ן תו"ל הגנה בחיל הגנת הגבולות למאמרו של רס"ן (מיל') תמיר "טיהור המרחב: מהישג מבצעי לצורת קרב חדשה".
לקריאת המאמר לחצו כאן
"על הכשל הגדול והנורא שקרה לא נכון להסתכל כמו על תחקיר רגיל. כשהתקלות הן רחבות, מקיפות ונוגעות בהרבה תחומים – יש בעיה יסודית. הבעיה שאני מזהה היא שהיו כאן תהליכים ששינו את התרבות בקהילת המודיעין בצורה כזו שפגעה ביכולת לגבש את הערכת המודיעין כפי שהיא נדרשה לקראת 7/10; כפי שהיא נדרשת תמיד".
איך יכול להיות שיכולות איסוף ועיבוד שהביאו להצלחות מודיעיניות ומבצעיות אדירות לפני 7 באוקטובר ובמהלך המלחמה עצמה לא עזרו לנו לזהות ולהתריע על ההחלטה של חמאס לממש את התוכנית שלו לפלוש בישראל? האם ייתכן שדווקא ההצלחות האלו יצרו מעגל של ביטחון יתר והטיה בפעילות של אמ"ן בפרט ושל צה"ל בכלל, שהם בעצמם עומדים בבסיס הכשל?
העונה השישית של מודקאסט מוקדשת לספר המודיעין ושבעה באוקטובר שיצא לאור בהוצאה משותפת של "מערכות" ו"המרכז למורשת המודיעין". בפרק הראשון – ד"ר אסף הלר בשיחה על המאמר שלו שנכלל בספר ומנתח את סיבות העומק לכישלון המודיעיני הגדול.
לשמיעת הפרק ולקריאת המאמר לחצו כאן
בתמונה: נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, נשיא סוריה אחמד אלשרע ויורש העצר מחמד בן סלמאן. מתוך הטלוויזיה הרשמית של סעודיה. לפי סעיף 27א
אמש נערכה בבית הלבן פגישה, הראשונה מסוגה אי פעם, בין נשיא ארצות הברית ונשיא סוריה ורבים הגדירו אותה מוצלחת.
התבטאויותיו של האחרון, אחמד אלשרע (אבו מחמד אלג'ולאני) לאחר שתפס את השלטון בסוף 2024, נראות לגורמים במערב מתונות בהשוואה להתבטאויותיו מ־2014, אז היה מחויב ארגונית לאלקאעדה, אך כדי להעריך את תפיסותיו יש לשים לב כי הביטוי תחריר אלשאם רחב יותר משחרור סוריה ויש קשר ישיר במסורת המוסלמית בין אלשאם ובין פלסטין.
במאמר שכתב ד"ר שגיא פולקה על הפרגמטיזם של אלג'ולאני בגיבוש המשטר החדש בסוריה טען הכותב כי הגורמים ששולטים כרגע בסוריה ומגבשים את דפוסי המשטר בה הם אנטי־שיעים, ובמהותם נגד "האחים המוסלמים" וחמאס, אך הדבר אינו הופך אותם לבני ברית טבעיים של ישראל ולשוחרי שלום.
עוד על המונח אלסיאסה אלשרעיה וההבדל האידיאולוגי והשסע התפיסתי בין דאעש ואלקאעדה – לחצו כאן
"בהרגשת האחריות הגדולה שהוטלה עלי, הנני פונה אליכם להגביר מאמציכם להשגת התעודה ולמילוי התפקידים הגדולים והעצומים המוטלים עלינו כיום [...] מדינאי ארצות ערב ויועציהם מצחצחים חרבות לקראת הסיבוב השני".
מתוך דברי יגאל ידין עם כניסתו לתפקיד הרמטכ"ל השני של צה"ל היום לפני 76 שנים.
במהלך השנים חל שינוי באופן שבו הרמטכ"ל פונה לפקודיו. בתחילת הדרך הרמטכ"ל דורש מפקודיו להתחייב לצה"ל, לתרום את תרומתם, להקריב מעצמם ולשאת בעול. לעומת זאת, במשך השנים הרמטכ"ל אמנם ממשיך להדגיש את ההכרח בשירות הצבאי, אך גם הוא מתחייב בפני פקודיו בנושאים מסוימים. מציג התחייבות אישית, כזו או אחרת, כלפיהם.
עוד על השתקפויות של החברה בישראל בפקודות המנהיג הצבאי – לחצו כאן