מגזין סוף השבוע של מערכות - 6 בנובמבר 2025
ספר חדש יצא לאור! המודיעין ושבעה באוקטובר בעריכתם של דוד סימן טוב ועופר גוטרמן. הספר, פרי של שיתוף פעולה בין המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין במרכז למורשת המודיעין ו"מערכות", מבקש לצלול אל שורשי הכישלון המודיעיני ולהציב בפני הקורא הישראלי תשתית לחשיבה אסטרטגית על המודיעין בישראל.
בספר שלושה שערים: הראשון מעניק מסגרת רחבה להבנת הכישלון; השני בוחן היבטים ממוקדים וייחודיים של מקורות הכשל; השלישי מתמקד בממשקים של מערכת המודיעין הישראלית בינה ובין עצמה ועם מערכות וגורמים אחרים.
חשיבותו הגדולה היא נכונותו לשהות באזור הבעיה, להישיר מבט אל עומק הכשל ולהזמין חשיבה מגוונת מבחינה נושאית, מעמיקה מבחינה היסטורית, ורעננה מבחינה תפיסתית – לפני ההיחפזות לשלב הפתרונות.
הספר אינו מתמקד באירועי ליל 7/6 באוקטובר, אינו תחליף לתחקיר רשמי ולא מתיימר להקיף את כל ממדי הכשל. תחת זאת, הוא מציע נקודת מבט רפלקטיבית, רחבה, מגוונת ובלתי תלויה, פרי עטם של פרקטיקנים לשעבר ואקדמאים בעלי זוויות ראייה מגוונות, הנשענים על ניסיון מעשי או מחקרי, הבנה מערכתית ונכונות לשאול שאלות קשות.
לקריאת הספר המלא לחצו כאן
צילום: אבישי טייכר
"בוקר 7 באוקטובר 2023 זעזע את אזרחי ישראל וחשף כשלים מודיעיניים ומבצעיים עמוקים. התקפת הפתע של חמאס הותירה את הציבור בישראל המום ומבולבל והעלתה שאלות קשות על מוכנות צה"ל ויכולתו להגן על אזרחי המדינה. האירועים הטראגיים הובילו לאובדן אמון משמעותי בצה"ל, כפי שהשתקף בסקרים שהראו ירידה חדה באמון הציבור בצה"ל".
במאמר שהתפרסם בכתב העת חברה צבא וביטחון לאומי בחן ד"ר אושרי בר גיל את יחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי לתהליכי הלמידה הארגונית בצה"ל, דרך ניתוח השיח התקשורתי אודות אסונות צאלים א' וב' (האחרון אירע היום לפני 33 שנים, ובו נהרגו חמישה לוחמים מסיירת מטכ"ל בתאונת אימונים).
המחקר מתחקה אחר האופן שבו סוקרו ונדונו בתקשורת תהליכי הלמידה, השקיפות והאמון הציבורי בפרשות אלו, במטרה להבין כיצד הדינמיקה התקשורתית־ציבורית משפיעה על יכולתו של הארגון ללמוד ולהשתפר.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"מקובל על כולנו, ומוסכם, כי את תנאיו של תרגיל עם גייסות יש לעשות ריאליסטיים ומציאותיים ככל הניתן. אך האמנם הדרישות לרמות־ההישג בתרגילים כאלה צריכות להיקבע בהתאם לאותם הישגים־בפועל, העלולים להיות מנת־חלקה של יחידה או עוצבה הפועלת בתנאי מלחמה ממש? סבורני כי לא [...] קודם־כל, אין לדעת האם באותם תנאים מסוימים בהם נצטרך לפעול בהזדמנות זו או אחרת ולעומת התנאים המסוימים בהם פעלו בעבר אחרים, או אף אנו עצמנו - לא תימצא האפשרות להעלות ולהגדיל את ההישג [...]
ושנית – עצם מסגרות המציאות של תרגילים מזה, ושל מלחמה מזה, הן כה שונות, ובמקרה הראשון נעדרים גורמי־חיכוך, הכבדות, ושיקולים רחבים יותר כה רבים, עד שאם נעמיד את התביעות אל עצמנו במסגרת תמרון על אותן רמות־ביצועים־בפועל המשקפות כבר את המגבלות הנ"ל של תנאי המלחמה – הרי יהיה בזה משום הנמכת הדרישה כלפי יכולת ההישג אשר תתכן בתנאי תמרון ותרגיל".
מתוך מאמרו של אלוף יצחק רבין (לימים הרמטכ"ל השביעי של צה"ל וראש הממשלה החמישי של ישראל. נרצח היום לפני 30 שנים) בעקבות התמרון – סיכומים ראשונים, שהתפרסם ב־1960 ב"מערכות"
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"אחד המאפיינים החשובים ביותר במסגרת תופעת המלחמה הוא היכולת הקוגניטיבית של האדם לנהל את המלחמה או להתנהל בתוכה. כדי לשבש יכולת זו, על התוקף לפגוע בתודעת הנתקף – כלומר לפגוע בעולם המושגים, התחושות והמחשבות של האדם, להוציא אותו מאיזון, וכך להשפיע בקצה על המציאות האישית והמערכתית בלחימה [...]
מדובר בספר חשוב, שעקרונותיו והתובנות שהוא מעלה ראוי שיילמדו גם בצה"ל וייושמו במלחמה הנוכחית, ובעיקר, מאחר שלעולם נחיה על החרב, במלחמה המתמשכת המתממשת ולאחריה במערכה שבין המלחמות – שם תוכשר הקרקע למלחמה הבאה".
מתוך ביקורת שכתבה רס"ן קים בר, רמ"ד פיתוח ידע במרכז דדו על הספר פוסט לוחמה פסיכולוגית מאת רון שלייפר.
לקריאת הביקורת המלאה לחצו כאן
"הלחימה מעולם לא הייתה תופעה חולפת, ולכן כאשר מלחמות קונוונציונליות יצאו מהדלת האחת – נכנסו העימותים המוגבלים דרך דלת אחרת. צה"ל השכיל להתאים עצמו למלחמה כוללת ועוצמתית מחד גיסא ולעימות מוגבל א־סימטרי מאידך גיסא. התמורות הצפויות בצבא היבשה, התמשכות הלחימה והרב־זירתיות, מחייבות את המערך הלוגיסטי לבצע את ההתאמות ולאפשר רציפות תפקודית לשנים קדימה".
מתוך מאמרו של סא"ל (מיל') אייל זיו על הסיוע המנהלתי בעימות המוגבל הא־סימטרי, ועל תובנות בראי "חרבות ברזל": לחצו כאן
עוד על הלמידה המבצעית בחיל הלוגיסטיקה במסגרת פודקסט שנעשה עם סא"ל שי ונטורה, רמ"ד תורה ותפיסות בחיל – לחצו כאן
"אירועי 11 בספטמבר 2001 הובילו את ארצות־הברית ובעלות בריתה לפעול ביד קשה נגד הטרור העולמי. המלחמות בטרור שהתנהלו באפגניסטאן (2001–2021) ובעיראק (2003–2011) ביטאו את תפיסת ארצות־הברית כי רק הבאת החירות והדמוקרטיה לכל העמים תאפשר לחולל לשינוי. בתקופת כהונתו של הנשיא ג'ורג' בוש הבן בבית הלבן הולידה תפיסה זו שתי גישות – של ריצ'רד ברוס (דיק) צ'ייני ושל דונלד הנרי רמספלד – בעניין פעולותיה של ארצות־הברית למיגור הטרור ונותני חסותו [...] האמריקנים לא הפסידו באפגניסטאן או בעיראק – הם ניצחו. השגיאה שלהם הייתה טמונה במחשבה כי יצליחו למגר את האיומים העתידיים באמצעות שינוי תרבותי עמוק של מדינות אלה".
השבוע הלך לעולמו דיק צ'ייני בגיל 84. זמן לחזור למאמר שכתבו אלוף ד"ר יעקב בנג'ו ורס"ן שחר הלר על ההשלכות של שתי הגישות על פעולת ארצות־הברית בציר הזמן, וכמובן את התפיסה בדבר הלקחים שישראל בכלל וצה"ל בפרט יכולים להפיק מתוצאות נוכחותם של כוחות אמריקניים באפגניסטאן ובעיראק, ומיציאתם ממדינות אלה.
למאמר המלא לחצו כאן