לסכסוך בנָגוֹרְנוֹ קָרָבַּך שורשים היסטוריים חדשים – התפרקות ברית המועצות בשלהי שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה ה-20, אבל גם שורשים ותיקים בימי הביניים – הכיבוש ההדרגתי בזה אחר זה של צפון המזרח התיכון ומרחבי הקווקז על ידי הערבים המוסלמים, הפרסים ולבסוף העמים הטורקיים, שהתאסלמו תוך כדי כיבושיהם את המרחב. השורשים העתיקים מוסיפים צבע לסכסוך, והופכים אותו מסכסוך פשוט על בעלות על שטח - לסכסוך לאומי ודתי. זכרון הטבח שערנו הטורקים באַרְמֶנִים במלחמת העולם הראשונה חרוט עמוק בתודעה האַרְמֶנִית והם מתייחסים אליו במישרין או בעקיפין בכל עימות עם האָזְרִים (עם טורקי) ובוודאי כאשר טורקיה עצמה מעורבת. עוצמת הסכסוך הלאומי והדתי הפך את מלחמת נָגוֹרְנוֹ קָרָבַּך הראשונה, שליוותה את התפרקותה של ברית המועצות, לאלימה יותר - כמעט קיומית לשני העמים, מרובח מעשי טבח הדדיים וגירוש הדדי של אוכלוסיית האויב משטחם. את המלחמה ההיא ניצחו האַרְמֶנִים, ובמהלכה הצליחו לכבוש שטחים שהיו מאוכלסים באָזְרִים רבים, אשר גורשו באלימות או ברחו מאימת האלימות הצפויה נגדם אם יישארו.