ממעשה להלכה: גזירת תאוריה צבאית מתפיסת הלחימה של צה”ל במהלך “חיצי הצפון”
לוחמים במהלך התמרון הקרקעי בדרום לבנון, אוקטובר 2024. בהיעדר תאוריה צבאית מוצקה, שמספקת מסגרת מחשבתית רחבה והכרחית להבנת המלחמה, נפער חלל רעיוני המשאיר את המפקדים ללא מצפן ברור. צילום: דו"ץ
באופן כללי, צבאות נדרשים לנתח את התנסויותיהם המבצעיות ולחתור לגיבוש תאוריה צבאית או שילוב של תאוריות ותפיסות, שדרך לימוד עקרונותיהן אפשר יהיה לגבש תהליכי בניין כוח, כתיבת תורות לחימה ואף תפיסות הפעלה. בסיס תאורטי נחוץ לארגון הצבאי כדי להתגבר על אי־הוודאות המאפיינת את המציאות בכל רמות המלחמה. לפי קלאוזביץ, מטרתה הראשונית של התאוריה היא להבהיר מושגים ורעיונות סבוכים ולשפוך אור בהיר על תופעת המלחמה, ובכך לאפשר הבחנה בין העיקר לטפל. תאוריה צבאית מוצקה אף מספקת מסגרת מחשבתית רחבה והכרחית להבנת המלחמה, ואילו בהיעדרה נפער חלל רעיוני המשאיר את המפקדים ללא מצפן ברור.
לנוכח האתגרים המשתנים שעימם מתמודד צה”ל בשנים האחרונות, ובייחוד על רקע מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023, מודגמת נחיצותה של תאוריה כזו עבור צה”ל ביתר שאת. הכשלים שהתגלו בתגובת ישראל למתקפה זו, כמו גם אופן ניהול המלחמה שפרצה בעקבותיה, המחישו את הסכנה שבהיעדר תאוריה מנחה: בלא הנחיה אופרטיבית ברורה, ההישגים הטקטיים ברצועת עזה נותרו מבודדים ולא התגבשו להכרעה אסטרטגית מובהקת . עובדה זו מצביעה על כך שתאוריה צבאית מגובשת היא תנאי מקדים ליכולתו של צבא לגבש דוקטרינה יעילה ולנהל מערכה מוצלחת.
לפיכך, מטרתו של מאמר זה לנתח את ההתמודדות המוצלחת של צה”ל מול חזבאללה במסגרת מלחמת “חרבות ברזל”, ולגזור מכך מענה תאורטי–תפיסתי. בחלקו הראשון של המאמר, יוצג מודל הטבעות של התאורטיקן הצבאי ג’ון וורדן – לנוכח מודל תאורטי העולה מניהול המלחמה בזירה הצפונית ותוצאותיה המוצלחות, הנשמרות עד למועד כתיבת הדברים. בחלקו השני של המאמר ייבחנו פעולותיה של ישראל מול חזבאללה במהלך מלחמת “חרבות ברזל”, עד הפסקת האש בנובמבר 2024, כדי לבסס את ישימותו של מודל הטבעות להתמודדות הישראלית מול שחקנים לא מדינתיים.