תוך כדי הפעילות במבצע "חורב" חלו חילופין מהירים מאוד בפיקוד על טייסת 106. מרטין ריבקוף, שכאמור מונה לממלא מקום מפקד הטייסת, הוחלף ב-2 בינואר, וסם לואיס מונה למפקד הטייסת; אולם עוד באותו היום בוטל מינויו, ובמקומו מונה לכך גורדון לוויט. ריבקוף מונה לקצין מטה לתובלה אווירית באגף המבצעים של החיל. לצידו של גורדון לוויט כמפקד הטייסת היה תיאודור אפלבאום מס' 2 בפיקוד וקצין המבצעים של הטייסת, סם לואיס היה הטייט הראשי, לואיס נגלי – נווט ראשי, סיי כהן – האלחוטאי הראשי, דוד בן־אור – שליש הטייסת, ואברהם זינגר – קצין האספקה והאפסנאות. לימים כתב לוויט:

לת"א כבר החל להתפורר. הוא לא עשה הרבה בשבועות האחרונים. חלק מצוותי האוויר ומצוותי הקרקע שלו כבר חזרו הביתה. אחרים הצטרפו לחברת התעופה הממלכתית החדשה, 'אל־עלי'. היו כאלה שהתנגדו לנסיונותיו של היימן (שמיר, סגן מפקד החיל לאוויר) להכניס אווירה של משמעת וסמכותיות. הגיעה העת לשים קץ למצב שבו לת"א מהווה חיל אוויר בתוך חיל האוויר. אלה שנותרו הוזמנו להצטרף אלי לטייסת 106, או ללכת הביתה. אותו הדבר התרחש בכל רקמותיה של החברה הישראלית, בממשלה, בצבא, במיגזרים האזרחיים. היה זה רגע בלתי נמנע, אך עתה. חשתי דקירה בלבי, כאשר הבנתי כי תקופת האנארכיה המיוחדת חלפה לבלי שוב.

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן