בשלב ה"הפוגה" של הלהק במבצע "אבק", מ-11 ועד 28 בספטמבר, צומצם איפוא מספר גיחות התובלה לנגב: נערכו שתיים עד ארבע גיחות ללילה, ובממוצע הועברו כ-51 טון ללילה בשבוע הראשון, ו-20 טון ללילה בשבוע השני. צוותי האוויר והקרקע השתחררו מעט מהלחץ והמתח, שאפיין את המבצע עד אז, וניתן טיפול תחזוקתי טוב יותר למטוסי הלחק. לצד הטיפול בתעופה האזרחית (ששיאה היה הטסתו של הנשיא חיים ויצמן (וארגונו של הלהק) שבא לביטוי חלקי בפקודת הקמתו (פעל אז מטה הלהק גם לארגון מחדש של בסיס עקרון ודחיית הניסיון של משקיפי האו"ם לפקח על הפעולה בו, וגם התמודד עם בעיות תנאי השירות של צוותי גח"ל, שצפו ועלו ביתר־שאת.

בעקבות ההחלטה לצמצם את מספר הגיחות לנגב היה צריך לעדכן לא אחת אף את נוהלי ההטסה של הנוסעים והמטען, ולקבוע את דפוסי הפעולה בין מטה הלהק למטכ"ל/אג"א ולמטה חזית הדרום. אף הרמטכ"ל, יעקב דורי, הורה ב-31 בספטמבר שלא לשלוח במטוסי הלהק אורחים, תיירים ועיתונאים לנגב "מחמת מצב התחבורה החמור בנגב." מפקד חזית הדרום, יגאל אלון, הדגיש אף הוא: "ברור לכל שהטיסה היא מוגבלת מאד ולא תנתן רשות טיסה אלא במקרים דחופים ורק לאנשים שאינם יכולים מסיבות בריאות לרדת ברגל."

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן