מהו בכלל בניין כוח צבאי?
על כך הייתה למקיאוולי תשובה ברורה:
(...)כל העומד לערוך מלחמה, מטרתו להתראות פנים (אל פנים) עם האויב בשדה ולנצח במערכה. כדי לעשות זאת יש להכין צבא; כדי להכין צבא, דין למצוא אנשים לכך, לציידם בנשק ולסדרם, דין לאמנם בחטיבות קטנות וגדולות, להחנותם ואחר כך להציבם מול האויב, אם בעמידה ואם בתנועה.
מקיאוולי, כבר במאה ה-16, הגדיר את רכיבי בניין הכוח הצבאי ואת תכליתו – לנצח במלחמה. כיצד עושים זאת? מכינים צבא. כיצד מכינים צבא? בחר את האנשים המתאימים, צייד אותם באמצעי לחימה, ארגן אותם ביחידות לחימה, תרגל ואמן אותם בהתאם לתפיסת הפעלה ברורה ושלח אותם למערכה. זוהי תורת בניין הכוח הצבאי על רגל אחת.
ספר זה נועד להרחיב את היריעה ואת הידע בתחום זה. הספר מתבסס על סדרת הרצאות שניתנו במכללה לפיקוד ולמטה בשנים 2004-2001 לקורסי ההכשרה השונים: 'ברק' – למפקדי גדודים; 'רקיע' – למפקדי טייסות; 'אפק' – לקציני מטה; ובמכללה לפיקוד טקטי, המכשירה מפקדי פלוגות ביבשה.
העיסוק בבניין הכוח הצבאי הוא תוצר נלווה למלחמה בעת החדשה – מלחמה המאופיינת בהפעלת צבאות המונים מטעם המדינה ולמענה. הגידול המשמעותי בצבאות, וההשלכות הנרחבות כתוצאה מכך, העמיקו את העניין בתחום בניין הכוח הצבאי ולא רק בניהול המלחמה עצמה.
צבא ההמונים המגויס מכל שכבות העם בתוקף גיוס חובה כללי, הוא שהחליף את עידן הצבאות השכירים. היה זה צבא גדול ונייד יחסית לקודמו. גורמים ונסיבות שונות אפשרו זאת: עליית הלאומיות; המהפכה התעשייתית; העיור, שהביא למוצרי תיעוש לשימוש צבאי; הרובה והתותח בעל הקנה המחורק ונטען המכנס; קטר הקיטור; מסילות הברזל והטלגרף החשמלי, שאפשרו את הניידות. רמת ההשכלה של סגל הקצונה והחיילים השתפרה באופן משמעותי.