מגזין סוף השבוע של "מערכות": מאמר חדש מאת ד"ר שגיא פולקה ואדיר אורן על ג'האד התודעה וההשפעה בהפקת חמאס, כפי שמשתקף בטקסי עסקת החטופים / מאמר חדש מאת סא"ל עדי שולדברג ורס"ן (מיל') יהונתן גוטפרב על תת־קרקע כממד לחימה / מאמר חדש מאת ד"ר תום שרון על התקשורת הסורית אחרי אלאסד / בעקבות ההסלמה בין הודו ופקיסטאן - האם נוכחותו של נשק גרעיני אצל שני צדדים יריבים כופה בהכרח ריסון? / מאמר בן ארבע שנים על מבצע "שומר החומות", ובו התרעות שהתממשו בחלקן כמה שנים מאוחר יותר / 85 שנים לפשיטה המוטסת על מצודת אבן אמאל – השפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק

"בחמאס רואים את עסקת החטופים כפרי הניצחון במערכת מבול אלאקצא. לפיכך הם מנצלים את הפעימות השונות באמצעות מילים, ציטוטים קוראניים ובתי שיר, להעביר מסר חד וברור ללא שימוש בטכנולוגיה מתוחכמת, כי אם ברטוריקה שנטועה בנשמתו של דובר הערבית, וזרה ובלתי מובנת בעיני המערב. רצוי שצה"ל וגופי המודיעין בפרט ידברו את השפה, וינהלו מלחמת תודעה מושכלת ומקצועית, תוך שימוש בשפה הערבית ובמכמניה. המאמר משופע בתמונות, ורצוי להתמקד בכל אחת מהן".

מאמר חדש מאת ד"ר שגיא פולקה ואדיר אורן על ג'האד התודעה וההשפעה בהפקת חמאס, כפי שמשתקף בטקסי עסקת החטופים. 

עוד על תמונת הניצחון כהשראה לתרבות המוות וההקרבה, עסקת "מבול בני החורין" והדמורליזציה ליחידות העילית של צה"ל ולקהילת המודיעין – בפנים

"בתום למעלה משנה של לחימה בכמה זירות, שבמהלכה צה"ל לא הצליח 'לפצח' את ממד תת־הקרקע ובה בעת האויב הבין אפילו טוב יותר את הפוטנציאל שיש בו, אנו ניצבים בצומת היסטורי בכל הנוגע לעיסוק בנושא. אף שמדובר באותו חומר פיזיקלי, התת"ק הוא ממד נפרד מממד היבשה המחייב יצירת מעטה תודעתי ותפיסתי חדש".

מאמר חדש מאת סא"ל עדי שולדברג ורס"ן (מיל') יהונתן גוטפרב על תת־קרקע כממד לחימה, המוסכמות הצבאיות המקובלות בעולם, תת־קרקע ברמת המלחמה, מה למדנו מ"חרבות ברזל" ומדוע נדרש להגדירו כך.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

צילום: אתר צה"ל

"מערך התקשורת בסוריה בטלטלה לאחר חילופי המשטר. אמצעי התקשורת האופוזיציוניים עברו לקדמת הבמה, אך נתקלים באתגרים שמעלים שאלות על אופיו העתידי של המערך. האם יהיה שונה מהמשטרים באזור? האם ייתן מקום לקולות אחרים וכיצד ישרטט את הנרטיב התקשורתי ביחס לישראל? הזדמנויות ואתגרים אלה ישפיעו על עיצובו בשנים הבאות, כשברקע תמשיך להדהד סוגיית יכולתו של אל־שרע לשרוד בשלטון".

אמש נחנכה בסוריה הטלוויזיה החדשה. בתזמון מעולה מאמר חדש מאת ד"ר תום שרון, חוקר במרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה המתמחה במחקר מגמות בתקשורת הערבית, על התקשורת הסורית אחרי אל־אסד: הזדמנויות ואתגרים ברקע מציאות פוליטית משתנה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

מקור: ערוץ היוטיוב של אלג'זירה, 9 בדצמבר 2024

ההסלמה בעימות בין הודו ופקיסטאן עלתה אמש שלב, כאשר הודו פתחה במבצע "סינדור" ובמהלכו שיגרה טילים לעבר תשתיות טרור, לטענתם, במחוזות קשמיר וג'אמו. מנגד טוענים הפקיסטאנים כי הפילו כמה מטוסים הודיים בשטחם.

שורשי הסכסוך בין המדינות הולכים אחורה עד לשנות ה־40 של המאה ה־20, אך המשבר החמור ביותר, עד כה, אירע בין מאי ליולי 1999 כאשר שתי המדינות ניהלו מלחמת גבול מוגבלת בקרגיל שבחבל קשמיר. העימות התנהל בצל הרתעה גרעינית הדדית, שנה לאחר ששתי המדינות יצאו מעמימותן הגרעינית בסדרות הדדיות של פיצוצי ניסוי גרעיניים. 

שנתיים מאוחר יותר שוב ניצבו על סף מלחמה בשל תמיכת פקיסטאן בטרור של "לוחמי החופש" הקשמיריים נגד הודו. בשני המקרים פרצו המשברים לאחר שפקיסטאן פעלה נגד הודו באמצעות שליח, בהניחה שתגובת האחרונה תוגבל בשל ההרתעה הגרעינית.

האם נוכחותו של נשק גרעיני אצל שני צדדים יריבים כופה בהכרח ריסון? התשובות בפנים

צילום: באדיבות ערוץ הטלגרם חדשות 301 העולם הערבי

"במהלך מבצע 'שומר החומות' התמודדה ישראל עם גל התפרעויות, רובן בערים המעורבות מאוכלוסייה יהודית וערבית או סמוך ליישובים ערביים. חלקן כללו ירי בנשק חם. כבישים שונים, כולל כאלה המובילים לבסיסי צבא, נחסמו בידי מתפרעים. נזק רב נגרם לתשתיות ולרכוש [...] 'שומר החומות' הראה שלמרות ששיטות ניתוח מערכתיות משמשות בצה"ל ובגורמים נוספים כבר שנים כדי לנסות ולהבין את האויב כמערכת, ישראל לא הבינה את עצמה כמערכת. העובדה הברורה שבזמן לחימה המתרחש בחוץ והמתרחש בפנים אינם מנותקים, ונקודות התורפה של המערכת אינן דווקא הברורות לעין, לא הופנמה.

הן צה"ל הן המשטרה עשו צעדים חשובים להפקת לקחי 'שומר החומות', אולם דומה שבלא להכיר באפשרות שהתרחשויות כדוגמת אלו שקרו עלולות לשמש כלים בלחימה היברידית נגד ישראל, יהיה המענה לקוי [...] ישראל צריכה לצפות להתמודד גם עם המקרה הגרוע שיכלול את כל המרכיבים גם יחד". 

מאמר בן ארבע שנים מאת ד"ר יגיל הנקין על מבצע "שומר החומות", ובו התרעות שהתממשו בחלקן כמה שנים מאוחר יותר 

בתמונה: פורום למידה מטכ"לי לסיום המבצע, יולי 2021. צילום: אתר צה"ל

מצודת אבן אמאל נבנתה במהלך שנות ה־30 של המאה ה־20 כדי לשמור על גבולה המזרחי של בלגיה מפני פלישה גרמנית עתידית. לגרמנים לא היו כוחות רבים להקצות למבצע זה, עקב תפקידה המרכזי של דיוויזיית הצנחנים השביעית בקרב על הולנד. לכן הוטלה המשימה על גדוד צנחנים אחד בפיקודו של האופטמן (סרן) וולטר קוך. הכוח התכונן למבצע כחצי שנה, בין 3 בנובמבר1939  ל־10 במאי 1940 והתאמן על כמה מבצרים בצ'כוסלובקיה כדי לבדוק האם מטעני החבלה יוכלו לפגוע בביצורים וגם כדי לשמור על חשאיות. 

יום ע' של המבצע נקבע להתחלת הפלישה הגרמנית לצרפת ב־10 במאי 1940. מטרת המבצע הייתה לכבוש את המצודה ולאבטח את שלושת הגשרים העוברים מעל תעלת אלברט ומובילים לעיר לייז' בבלגיה ולצפון ולצרפת. לשם כך על הגדוד בפיקודו של קוך היה להטיס שלוש פלוגות צנחנים שישתלטו על הגשרים ויאבטחו אותם. בד בבד, פלוגה רביעית של חבלנים מוטסים בדאונים הייתה אמורה לנחות על גג המצודה, לנטרל את תותחיה באמצעות מטענים חלולים ולהכניע את 1,200 החיילים הבלגים המוצבים בה. לאחר מכן הצנחנים היו אמורים להחזיק בשטח עד שהארמייה השישית תחבור אליהם.

הכוח הגרמני נחת על גג המצודה בשעה 4:30 בבוקר ב־10 במאי בהפתעה מוחלטת. לאחר קרב קצר הכוח הגרמני השתלט על דלתות המוצב ופוצץ את אמצעי התצפית על הגג, וכך נעלו את כל יתר החיילים בפנים. 

מקרב הגרמנים נהרגו שישה צנחנים ונפצעו 15; הכוח הבלגי ספג 23 הרוגים ו־59 פצועים. הקרב הדגים לצבאות אחרים את התועלת הפוטנציאלית של כוח מוצנח, ולאחר הקרבות בהולנד ובבלגיה החלו בצבאות ארצות־הברית ובריטניה להגדיל את סד״כ הצנחנים שלהם ולפתח כוח דאונים. יש לציין כי במתאר הפעלה מסוג זה ללוגיסטיקה אין תפקיד מהותי.

עוד על השפעת הלוגיסטיקה והשינוע על קרבות מוצנחים ומוסקים בעומק – בפנים

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן