עדכון חשוב (וטרי) למאמרו של יאיר רויטמן על הסכנה האסטרטגית ממזרח, והשאלה האם הממלכה ההאשמית בירדן כבר מחוז איראני / ספר חדש עתיד לצאת לאור בחודשים הקרובים, פרי שיתוף פעולה של המרכז למורשת המודיעין ו"מערכות" – לפניכם הפרק הראשון מאת עפר שלח / מחקר חדש מאת ד"ר לימור פומרנץ־זורין על משמעות השירות הצבאי הטכנולוגי בחיים הבוגרים של נשים וגברים בישראל / מאמר על קרב איפר השני ולחימה כימית כהפתעה מצבית / לציון יום השואה מאמר על תנועת הבריחה שהייתה גשר בין ניצולי השואה לאחיהם החיילים והשליחים שבאו לעזרתם / יום הספר הבין־לאומי ב"מערכות"

בשבוע שעבר (16 באפריל) דיווח העיתון אלא'חבאר הלבנוני כי השלטונות הירדניים תפסו לאחרונה חוליית טרור שהפעילו "האחים המוסלמים", ועניינה לערער את המשטר הירדני מבפנים. החוליה קשורה לחמאס עזה, וחבריה עברו אימונים בלבנון לירי טילים וייצורם. הודאות אחרות שנחשפו מדברות אף על ייצור כטב"מים וטילים בגבולות הממלכה הירדנית. 

במובן ההתרעתי, כפי שניתן להסיק מהמידע, הולכות ומתממשות יכולות של ייצור עצמאי של כטב"מים וטילים בירדן שיופנו בפוטנציאל המיידי נגד ישראל, וכך מתרחבות יכולות הפרוקסי של איראן כפיצוי במידת מה להיחלשות השפעתה בסוריה והיחלשות חזבאללה בלבנון.

עדכון חשוב (וטרי) למאמרו של יאיר רויטמן על הסכנה האסטרטגית ממזרח, והשאלה האם הממלכה ההאשמית בירדן כבר מחוז איראני.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

ספר חדש עתיד לצאת לאור בחודשים הקרובים – המודיעין והשבעה באוקטובר, פרי שיתוף פעולה של המרכז למורשת המודיעין ו"מערכות". לקראת צאתו נפרסם מעת לעת פרק – מאמר – של אחד מכותביו.

הפרק הראשון: מאמר מאת עפר שלח הבוחן את כשלי ההתרעה של קהילת המודיעין הישראלית לאורך עשרות שנים, ובראשם מחדלי 1973 ו-2023, ומערער על ההנחה בדבר יכולתה לספק התרעות מהימנות לאירועים מדיניים וצבאיים דרמטיים. אף שנעשו ניסיונות חוזרים לתקן כשלים אלה באמצעות רפורמות ארגוניות במודיעין, שורש הבעיה עמוק יותר, והוא נעוץ בתרבות הדיון ובדינמיקה שבין הדרגים הצבאי והמדיני. 

המאמר מדגיש את השפעתם של היררכיה נוקשה, שיח קונפורמי ופוליטיזציה סמויה על תהליך קבלת ההחלטות, וטוען כי שינוי מבני לבדו אינו יכול להבטיח שיפור. כדי להפיק לקחים אמיתיים ולהימנע מכשלים עתידיים, נדרש שינוי רחב היקף בתרבות האסטרטגית הישראלית, אשר יקדם פתיחות מחשבתית, דיון ביקורתי והכרה בממד הפוליטי־אנושי של תהליכי ההערכה וההתרעה. 

לקריאת הפרק המלא לחצו כאן

"'ברוכים הבאים לצה"ל-טק. הצבא החדש שקם בשנים האחרונות בתוך הצבא. מה שהתחיל ביחידת 8200 וממר"ם התרחב בשנים האחרונות לכל זרועות הצבא'. קטע זה, הלקוח מטור שהתפרסם בעיתון גלובס, משקף כמה מהדימויים הרווחים בישראל על השירות הצבאי ביחידות הטכנולוגיות: היותו צבא 'אחר', שונה מהצבא הרגיל, הגידול בהיקפו במהלך השנים ובעיקר ההבטחה התעסוקתית האטרקטיבית שגלומה בו לקריירה יוקרתית ורווחית בהיי־טק".

מחקר חדש מאת ד"ר לימור פומרנץ־זורין, שהתפרסם בגיליון 8 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי, נגע במשמעות השירות הצבאי הטכנולוגי בחיים הבוגרים של נשים וגברים בישראל, והצביע על העובדה שהסתמכותו של הצבא על מודל מיון הממוקד בזיהוי הכישורים והיכולות הקיימים ולא בזיהוי פוטנציאל, מבססת את היחידות הטכנולוגיות כאתר שמעמיק את אי השוויון החברתי, ומחזק בעיקר את החזקים והחזקות. 

עוד על הון ממוגדר – בפנים

שבת אחר הצהריים, 22 באפריל 1915, רחש לא מוכר עולה מאזור הגבעות המקיפות את איפר, עיר בלגית עתיקה השוכנת לא הרחק מחוף הים הצפוני, בין גרמניה לצפון צרפת. במגדל הכנסייה שבמרכז העיר מצלצל פעמון הברזל הכבד חמישה צלצולים. בחמישי נבלע הדהוד הפעמון והופך לרעש מחריש אוזניים. פיצוצים עזים, שריקות ולהבות מפלחות את השמיים וריח חריף מתפשט באוויר. 

כוחות גרמניים שנפרסו מבעוד מועד בחזית המערבית של הגזרה פותחים בהפגזה כבדה לעבר הקו שמאחוריו אוגדות צרפתיות וקנדיות, כוחות מדינות ההסכמה. בין מטח למטח מתנפצים המנעולים הסוגרים על המכלים שהציבו הגרמנים בקו החזית, שישה קילומטרים וחצי אורכו, וגז כלור חריף ורעיל מתפרץ לאוויר. כך החל הקרב שייזכר בהיסטוריה בשל השימוש "המוצלח" שעשו הגרמנים בגז רעיל כנשק כימי.

עוד על קרב איפר השני ולחימה כימית כהפתעה מצבית – בפנים

"כל אימת שיהודי חוזר ממחנה ריכוז, הוא מעמיד לפחות עשרה אנטישמים". 

בסוף מלחמת־העולם השנייה יזמו המעצמות המנצחות את השבתם של פליטי המלחמה הרבים למדינות מוצאם – תהליך הרֶפטריאציה. ואולם רוב היהודים בקרב הפליטים האלה, אשר שבו למדינות המוצא שלהם, מצאו שבני משפחותיהם נספו ושבתיהם נתפסו על־ידי אחרים. בעקבות זאת החלה בקרב הפליטים היהודים תנועה הפוכה לזו של הרפטריאציה - עזיבה נוספת של מדינות מוצאם. כך התגבשה תנועת "הבריחה" – מסעם של פליטים יהודים מערבה ודרומה, אל חופי הים התיכון. 

לצד החיילים העברים ושליחי המוסד פעלו בשטח למעלה מאלף גברים ונשים ממדינות שונות - ובהם מובילי קבוצות, מבריחי גבולות ומזייפי מסמכים וחותמות. בנתיבים אשר פתחו והפעילו, עלו לארץ־ישראל מתום מלחמת־העולם השנייה עד קום המדינה למעלה מ־100 אלף גברים, נשים וילדים.

לציון יום השואה שחל היום, מאמר על תנועת הבריחה שהייתה גשר בין ניצולי השואה לאחיהם החיילים והשליחים שבאו לעזרתם

עם הספר, או אהל אלכתאב כפי שכתוב בקוראן, הוא הכינוי באסלאם לעם ישראל. מי אנחנו שנתווכח? 

לרגל יום הספר הבין־לאומי שחל אתמול (ואף חוגג 30 שנה להכרזת אונסק"ו על היווסדו) מוזמנים לעיין בקטלוג ספרי "מערכות", שכולל מאות ספרים שיצאו לאור במסגרתנו, ולמצוא מה מושך אתכם ואתכן. לחיצה על כל ספר תוביל לתקציר עליו, ויש כמה שאף מונגשים במלואם דיגיטלית.

קריאה מהנה

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן