מגזין סוף השבוע של מערכות - 3 באפריל 2025
"קשרי הברית של המשטר הטורקי עם המיליציות הטורקמאניות בסוריה עשויה לטפח גורם כוח אנטי ישראלי בחוגי המשטר החדש. הקהילה הבין־לאומית אמורה לדרוש מאלשרע שלא לשלב בשלטונו פעילים החשודים במעשי טרור ובפשיעה. סביר להניח כי תכתיבי המשטר הטורקי שלא להיעתר לתביעה כזו יהיו בעלי משקל רב יותר".
מאמר חדש מאת ד"ר מיכאל ברק, חוקר בכיר וראש דסק מחקר ג'האד גלובלי במכון הבין־לאומי למדיניות נגד טרור (ICT), מרצה למזרח התיכון וארגוני ג'האד וטרור באוניברסיטת רייכמן, וחוקר מצרים במרכז משה דיין, על גורם אזורי שטרם הושם הדגש עליו – המיליציות הטורקמאניות בסוריה ככוחות שלוחים בשירות טורקיה.
עוד על דיוויזיית חמזה, מיליציית סלטאן סלימאן שאה, הברית עם מפלגת הפעולה הלאומית בטורקיה והשלכות לסוריה ולישראל – בפנים
"לוגיסטיקה במחלוקת היא המציאות החדשה שצבאות מודרניים נאלצים להתמודד איתה. יישום נכון של תאומים דיגיטליים יכול לחולל מהפכה ביכולת של הלוגיסטיקה הצבאית להתמודד עם אתגרי העידן הנוכחי והעתידי, ויש בה פוטנציאל להפוך את נקודת התורפה ליתרון אסטרטגי מכריע".
מאמר חדש מאת רס"ן אלכס קפנגאוז, רמ"ד תרגילים לוגיסטיקה במנהלת מטכ"לית איתמ"ר, על לוגיסטיקה במחלוקת – משמעות, אתגרים ופתרונות בעידן המודרני.
עוד על השינוי בתפיסת הלוגיסטיקה הצבאית, סימולציות בזמן אמת ותאומים דיגיטליים – בפנים
לרגל 210 שנים להולדתו של המדינאי אוטו פון ביסמרק, הקנצלר הראשון של הקיסרות הגרמנית ומי שבאמצעות כמה מלחמות איחד את המדינה, חזרה לסיפור שטומן בחובו מינויים שמבוטלים בשל לחץ ציבורי, מכתבים ערוכים – ומלחמות.
בספטמבר 1868 בעקבות הדחתה של מלכת ספרד איזבלה, חיפש העוצר מרשל פרים ממלא מקום לכס המלוכה. אוטו פון ביסמרק, קנצלר פרוסיה, בא במגע סודי עם העוצר והציע לו כמועמד לכתר הספרדי את הנסיך ליאופולד לבית הוהנצולרן־זיגמרינגן, קרוב רחוק של בית המלוכה הפרוסי, גיסו של מלך פורטוגל.
וילהלם מלך פרוסיה התנגד לרעיון גיסו מסיבות רגשיות, אך נכנע ללחציו של ביסמרק. הסודיות הייתה תנאי להגשמת תוכנית פוליטית עדינה זו עד להשלמת ההליכים התחיקתיים הכרוכים באישור הקורטס, אך הסוד הופר. הידיעה הסנסציונית הודלפה ופורסמה לראשונה בעיתון ספרדי. השלטונות בצרפת, אשר חששו מגורם פרוסי על גבולם המערבי שמשמעותו כיתור, קיימו התייעצויות בדבר תגובה, ובין היתר דנו בגיוס כללי.
בינתיים הורה הקיסר לשגריר צרפת בפרוסיה בנדטי, להיפגש ללא שהיות עם מלך פרוסיה כדי לבקש ממנו לפעול נמרצות לביטול המועמדות. וילהלם ניסה תחילה להתחמק בנימוק כי זוהי בעיה פנימית של ספרד. "בעייתו" הדיפלומטית נפתרה, לכאורה, כאשר ויתר ליאופולד, שנבהל מהסערה, על מועמדתו. וילהלם שש להודיע זאת לשגריר צרפת. ביסמרק לא ראה בעין יפה את פעילותו הדיפלומטית של המלך וביקשו לחדול ממנה.
וילהלם נעתר, סירב להיפגש עם השגריר והודיע על כך לביסמרק במברק. ביסמרק "ערך מחדש" את מברקו של וילהלם, השמיט את הקטע המדווח על הסרת מועמדותו של ליאופולד והפיץ באמצעות העיתונות כי "הוד מעלתו המלך החליט לא לקבל יותר את פני השגריר הצרפתי".
בחוצות פריז שר ההמון (חרף האיסור הקיסרי) את המרסלייז. לחלל הופרחו ססמאות: "תחי המלחמה", לעבר ברלין!". ביסמרק שבע נחת; הוא הצליח, לדבריו, "להניף סמרטוט אדום מול הפר הגאלי..".
תרמיתו נתגלתה למדינאים הצרפתים, כאשר השוו את דוח שגרירם למברק המשוכתב של ביסמרק. אך הם היו חסרי אונים לדכא את גל הלאומנות אותו ליבו מספר שרים, שניתן לכנות "נצים" ובראשם אשת הקיסר, יוג'ין. הפרובוקציה של ביסמרק השיגה את מטרתה. האומה הצרפתית נסחפה למלחמה.
"מתוך הבנה שצה"ל זה צבא העם ומתוך מודעות לשונות המגדרית הזו ולבעייתיות שהיא יכולה לגרום לאנשים שונים בתוך מסגרת הצבא, אנחנו פועלים בצורה מאד משמעותית ומאסיבית להתנהגות נכונה ולהכלה נכונה של כל טרנסג'נדר וטרנסג'נדרית שנמצאים בתוך צה"ל [...] אנחנו מבחינתנו חייבים לבנות לו את המעטפת שהשירות שלו יהיה גם משמעותי, גם מיטבי, גם מחבק, גם מאפשר וגם שירות שהוא חיובי ועם חוויה טובה" (הוועדה לענייני ביקורת המדינה, 23 בפברואר 2016).
השבוע ציינו ברחבי העולם את יום הנראות הטרנסג'נדרית הבין־לאומי, שמוקדש לאנשים טרנסג'נדרים ולהעלאת מודעות לאפליה ואלימות כלפיהם. מאמר חדש מאת אורית שטצלר שהתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי נגע בחוויית השירות של חיילים וחיילות על הקשת הטרנסית בצה"ל. המחקר חשף את דרכי התמודדותם והתבסס על ראיונות עומק עם טרנסג'נדרים ששירתו בצה"ל בין השנים 2016, עת צה"ל הסדיר לראשונה את המענה לנושא, ל־2021.
עוד על חוויית היציאה מהארון בזמן השירות, הצבא כארגון מגדרי בינרי ופרפורמנס ממוגדר בצבא – בפנים
"הניצחון הישראלי במלחמת העצמאות הפתיע רבים. אל מול הכוחות הערביים, שכללו את "צבא ההצלה" ואת הצבאות הסדירים של חמש מדינות ערביות, ניצב צבא אזרחים ומגיני יישובים שהתגייסו ויצאו מן המחתרת, כאשר ארגונם מאולתר, נשקם דל ונחות באיכותו, ותורת הלחימה שלו אינה ברורה ואינה מגובשת [...] החיבור שלפנינו אינו עוסק בתוצאות המלחמה, אלא במהלכה. כלומר בהתהוות הכוח הצבאי של הכוחות הלוחמים בה, בסנכרון-אמת לצמתים שבהן הוכרעה".
היום לפני שנתיים הלך לעולמו ההיסטוריון והמחזאי עמיצור אילן, ממייסדי קיבוץ להב ומי שכתב את הספר אמברגו: עוצמה והכרעה במלחמת תש"ח. הספר, שאף תורגם לאנגלית, עסק באמברגו הנשק שהטילו האו"ם והמעצמות החברות במועצת הביטחון בין 28 במאי 1948 ל־11 באוגוסט 1949 על שני הצדדים במהלך מלחמת העצמאות, והראה כיצד פעל לטובת ישראל.
עוד על הספר – בפנים
