סוגיית מסד התיעוש הביטחוני של ארצות הברית במערכת הבין־לאומית והשפעותיה על ישראל
DIB (Base Industrial Defense) הוא מסד התיעוש הביטחוני שכולל רשת של חברות מהמגזר הפרטי, סוכנויות וחברות ממשלתיות, קבלני משנה, מכוני מחקר ומוסדות הכשרה המעורבים בייצור, בתחזוקה ובאספקת מערכות נשק, ציוד ושירותים צבאיים. מסד התיעוש הביטחוני אינו מוגבל ליצרני טנקים, מטוסים וספינות אלא כולל גם ספקים של טכנולוגיות מתקדמות כמו אבטחת מידע, בינה מלאכותית ותקשורת לוויינית, לצד שרשרת אספקה מורכבת של חומרי גלם, אלקטרוניקה מתקדמת ורכיבים מסווגים.
תשתית זו חיונית לביטחון הלאומי עקב יכולתה להבטיח שהכוחות המזוינים יצוידו בטכנולוגיות ובכלים הדרושים להגנה על המדינה. ממשלות מפקחות בדרך כלל על המגזר הביטחוני ומסדירות פעילותו כדי להבטיח את תקינותו ואת יכולתו לעמוד בצרכים הצבאיים, בהם מימון מחקר ופיתוח, הצעת חוזים, קידום שיתופי פעולה בין התעשייה לאקדמיה ושימור יכולות מסוימות בתוך המדינה, מטעמי ביטחון לאומי. מערכת הביטחון בארצות הברית נסמכת באופן מרכזי על DIBלצורך אספקת חומרים, מוצרים ושירותים למערכת הביטחון האמריקנית, ובעקבות זאת מבטיחה גם לשותפיה הבין־לאומיים אספקה של אמצעי לחימה ושירותי תחזוקה. יש המפרידים בין סוגיית DIB האמריקנית ובין סוגיית DIB העולמית. התשתית האמריקנית כוללת כ־60 אלף חברות (קטנטנות עד ענקיות) המעסיקות כמיליון בני אדם ישירות. לצורך המחשה, ב־2021 החזיקו חמש חברות הביטחון הגדולות (המעסיקות כמחצית מהיקף העובדים הכולל) בחוזים שנתיים שהיקפם מעל 100 מיליארד דולר. כמות החברות הכוללת אינה יציבה, ובשנים האחרונות הצטמצם מספר המועסקים בהן בכ־17 אלף איש. התשתית הגלובלית כוללת חברות וקבלני משנה מחוץ לארצות הברית, המספקים לה ציוד חיוני – מחומרי גלם בסיסיים, מינרלים ומתכות, ועד צ'יפים החיוניים למערכות טילאות מתקדמות.
כושר ייצור לא מספק, תמרוץ לא מותאם לספקים והעובדה שארצות הברית מספקת לשותפיה סיוע ביטחוני בהיקפים חסרי תקדים הופכים את אתגריה בתחום DIB לגדולים גם עבור המדינות הרבות הנסמכות עליה בתהליכי רכש, הצטיידות ותחזוקה של אמצעי לחימה. אתגרים אלה בולטים במלחמת רוסיה-אוקראינה. לקוחות נוספים הם השותפים באזור האינדו־פסיפי (קוריאה ויפן), מדינות נאט"ו, הנסמכות על ציוד אמריקני כאבן יסוד בתפיסת הביטחון שלהן, ומדינות רבות הנסמכות על תקציבי הסיוע האמריקני (Funds Military Foreign) ובהן ישראל.
מטרת מאמר זה לנתח את סוגיית מסד התיעוש הביטחוני, ואת השפעותיה על ישראל. ניתוח הפתרונות המוצעים יבהיר כיצד הם מאפשרים מענה הוליסטי, הן לאתגרים הפנימיים האמריקניים הן לצורכי ישראל במערכת היחסים המשותפת, ומינוף מושכל של מנגנוני הפעלת הכוח שנבנו בשיתוף עם CENTCOM (פיקוד המרכז של ארצות הברית) ויישומם בתחום בניין הכוח.