
זירת עזה שהחלה ב־7 באוקטובר 2023 חשפה את עומק האתגר. מול חמאס וארגוני הטרור, אנו נדרשים להפעיל כוח רב תוך שמירה על עקרונות מוסריים ומשפטיים. בזירה הצפונית, חזבאללה מציב, עדיין, איום אסטרטגי מורכב. טהרן, באמצעות ציר ההתנגדות, מממשת אסטרטגיה של הטרדה והתשה, תוך שימוש בכוחות שלוחים בעיראק, תימן ולבנון. המתקפות של החות‘ים, והפעילות האיראנית במפרץ, מרחיבות את זירת העימות מעבר לגבולות המסורתיים.
סוריה אינה כשהייתה, ויש הטוענים כי סופו של עידן אסד (האב והבן) מסמן את תום עידן המב“ם. למרות המציאות האסטרטגית החדשה, המב“ם לא הגיע לסיומו, אלא קיבל צורות חדשות. המתיחויות בין סין לטאיוואן, או בין הודו לפקיסטאן, ממחישות עד כמה המב“ם עדיין רלוונטי.
המשטרים באזורנו נמצאים בתהליך התפוררות. משטר אסד בסוריה קרס. חזבאללה, למרות יכולותיו הצבאיות המרשימות לכאורה, סובל מהתשה כלכלית, לחץ בין לאומי וקריסה פנימית, והשניים מותירים אחריהם ריק אסטרטגי מסוכן המאתגר את היציבות האזורית. האתגר המרכזי הוא לשמר יכולת הרתעה ולפעול באופן אסטרטגי ותכליתי. נדרשת גישה דינמית המשלבת כוח צבאי מובהק, מודיעין מתקדם, והפעלת דיפלומטיה אזורית ובינלאומית. צה“ל חייב להמשיך ולפתח יכולות רב זירתיות, תוך הסתגלות מהירה לאיומים משתנים. הטכנולוגיה והחדשנות יהיו מפתח מרכזי בהתמודדות זו. מערכות נשק מתקדמות, יכולות סייבר ומודיעין טכנולוגי יאפשרו לנו יתרון איכותי על האויב. לצד זאת, יש לשמר חוסן לאומי, רוח לוחמים ותמיכה ציבורית.
המלחמה הרב זירתית אינה רק אירוע צבאי, אלא מבחן לעוצמתה ועמידותה של מדינת ישראל. ההתמודדות תדרוש מאיתנו גמישות אסטרטגית, חשיבה יצירתית ונחישות בלתי מתפשרת.
קריאה מועילה.