מיהם החות'ים? התעמולה האסלאמית של אנצאר אללה בתימן ומעבר לה

מנהיג החות'ים עבד אל־מלכ אל־חות'י, באיום נגד ישראל, ספטמבר 2024

ארגון החות'ים, הידוע גם בשם "אנצאר אללה",1 זכה לתשומת לב בשנים האחרונות, ובמיוחד מאז שהחל להתערב במלחמת "חרבות ברזל". סוגיות עיקריות שעוררו עניין בחות'ים היו עלייתם לשלטון בתימן בשנים 2014–2015 2 מלחמתם נגד הקואליציה הסעודית מ־2015, 3 יחסיהם עם איראן4 והתקפותיהם על ספינות סחר בים האדום, שהתעצמו בעקבות המלחמה מאז אוקטובר 2023. 5

אולם למרות הדיון הער בפעילות של אנצאר אללה, ההיגיון שמנחה את הארגון בהתנהלותו נותר עמום. החוקרים הייסטין וסטואין צדקו כשטענו ב־2021: "חרף הכותרות שייצר האיום החות'י במספר הזדמנויות בשנים האחרונות, הבנתו במערכת הישראלית דלה למדי".6 אמירה זו נכונה גם היום, ולא רק בהקשר הישראלי. המסרים של אנצאר אללה זוכים לרוב להתעלמות, על אף שהם צוהר חשוב לאופן שבו החות'ים מבינים, או לכל הפחות רוצים שאחרים יבינו, את זהותם ואת יעדיהם במזרח התיכון. מאמר זה נעזר בתעמולה חות'ית, ובעיקר באתר הרשמי של אנצאר אללה,7 כדי להדגים שהארגון נשען על אסלאם כמקור לגיטימציה מרכזי. התעמולה החות'ית מתבססת על טיעונים אסלאמיים רחבים שמסייעים לארגון לטשטש את ייחודו הזיידי, להצדיק את מלחמותיו בתימן ומחוצה לה ולנמק כיצד הוא בוחר את חבריו ואת אויביו.

הבניית זהות אסלאמית רחבה וטשטוש הייחוד הזיידי

מבחינה היסטורית, הזהות האסלאמית–חות'ית ייחודית ביותר. אנצאר אללה מתבססים בעיקר על מוסלמים שיעים-זיידים – כ־30% מאוכלוסיית תימן – שכמעט אינם קיימים מחוצה לה. הארגון הוקם בצפון־מערב המדינה בשנות ה־90 של המאה ה־20, כתגובה הן לתנועות אסלאם סוני־סלפי שצברו תאוצה באזור והן לממשלה בצנעא, שנתפסה לא רק כמושחתת אלא גם כדכאנית כלפי המיעוט הזיידי.8 המנהיג הראשון, איש הדת חֻסין בדר אל־דין אל־חות'י, קידם דוקטרינה דתית שהייתה חריגה אפילו בתוך הקהילה הזיידית, והדגישה את הדמיון שבין השיעה הזיידית לשיעה התרי־עשרית שנהוגה בעיקר באיראן. הפרשנות הייחודית של אל־חות'י לאסלאם הובילה לחיכוכים בינו ובין אנשי דת זיידים מסורתיים יותר, שראו בו קיצוני בלתי מתפשר.9

אולי במטרה להתגבר על הבידוד התיאולוגי והאידיאולוגי של התנועה, פיתח במהלך השנים אל־חות'י שפה מכילה שפנתה ל"מוסלמים" במובן הרחב, והציגה את אויבי החות'ים כאויבי האסלאם כולו. לפי הנרטיב של הארגון, מאז ומתמיד סירב לתייג עצמו כ"זיידי", וקיבל לשורותיו את כל מי שתמך בהקמת שלטון אסלאמי בתימן ובשחרור האזור מההשפעה המזיקה של ארצות הברית וישראל.10 אינטלקטואל חות'י בשם האשם אל־צ'יקה נעזר בכתביו של אל־חות'י, כדי לזקק את יעדי אנצאר אללה: למוטט את המשטר המושחת והפרו־מערבי בצנעא; לבלום את השליטה המזיקה של כוחות קולוניאליים, ובמיוחד של ארצות הברית, בתימן; לבנות מחדש את המדינה על בסיס האסלאם האמיתי וזהות ערבית, כאלטרנטיבות לזהות האמריקנית המיובאת; לטפח מערכות יחסים עם מדינות ערביות ומוסלמיות במקום עם המערב; לעצור כוחות והאביים וסלפיים שמאיימים על האסלאם האמיתי; ולסייע לכוחות אסלאמיים כמו איראן, הארגונים הפלסטיניים וחזבאללה, נגד כוחות אנטי־אסלאמיים או "אסלאמיים-מזויפים", כמו ישראל, סעודיה וארצות הברית.11

ואכן, כאשר דנו החות'ים בנשיא לשעבר עבד־רבה מנצור האדי, שהוביל את הממשלה התימנית המתחרה באנצאר אללה ויושבת בעדן, הוקיעו אותו כבוגד, משתף פעולה של ארצות הברית וסעודיה, ושותף של אל־קאעדה.12 באופן דומה גינה הארגון את סעודיה שמסייעת לממשלת עדן, והגדיר אותה כבעלת ברית של ארצות הברית ואל־קאעדה. כמו כן,  האשים את משפחת המלוכה הסעודית, אל־סעוד, במוצא יהודי נסתר, בקיצוניות והאבית ובחילון של האסלאם.13 החות'ים טוענים שהם מגינים על האסלאם והערביות מול בוגדים, שבחרו לשתף פעולה עם כוחות חיצוניים עוינים.14

בה בעת לקריאה לאחדות כלל־מוסלמית נגד הכופרים, טשטשה מורשתו של אל־חות'י את הגבולות שבין דת, מדינה וציוויליזציה. ב־2002 קשר בין "הגידול הסרטני" הציוני במזרח התיכון ובין מזימות "יהודיות" בתקשורת ובמקומות אחרים.15 שנה לאחר מכן ניסחו החות'ים את סיסמתם המפורסמת, שמגדירה את יעדי התנועה במושגים דתיים וגם לאומיים: "אללה אכבר, מוות לאמריקה, מוות לישראל, קללה על היהודים, ניצחון לאסלאם".16

אם כיום יש תנועות אסלאמיות דוגמת חמאס המבקשות להשמיד את ישראל אך גם לפייס את המערב, ולכן טוענות שאינן אנטישמיות אלא "רק" אנטי־ציוניות,17 אנצאר אללה עדיין מאמצים בגלוי מוטיבים אנטישמיים של שליטה יהודית בעולם.18 נוסף על כך, הם מסבירים התפתחויות פוליטיות דרך פרספקטיבה דתית. למשל אינטלקטואל חות'י טען שיש קשר אידיאולוגי בין הנצרות הפרוטסטנטית, הציונות וקפיטליזם – והקשר המשולש הזה הוא שמניע את התמיכה האמריקנית בישראל.19 השיח הארגוני של אנצאר אללה אינו מבחין בין ישראל ליהדות, בין המערב לנצרות ובין המדינות המוסלמיות־ערביות לאסלאם – מדובר לשיטת הארגון בשלוש דתות המצויות במלחמה עולמית, ובה האסלאם חייב לנצח. המיתוג של הארגון כ"אסלאמי" במקום כזיידי או כתימני, והטענה למאבק עולמי בין־דתי, מאפשרים לו לגייס תמיכה רחבה בקרב תימנים ומוסלמים, ולשווק את המאבק בתימן כמלחמה אסלאמית צודקת נגד כופרים ופולשים מושחתים – במקום כמלחמת אזרחים שנובעת מעדתיות, שבטיות, או מתחים שיעיים-סוניים.

עלון תעמולה של החות'ים לממשלת תימן

הצדקת הברית עם הציר האיראני והמאבק עם ישראל

הזהות האסלאמית משמשת את החות'ים להצדיק גם את פעילותם מחוץ לתימן, ובמיוחד את בריתם עם ציר ההתנגדות האיראני. פרקטית מדובר בשותפות כמעט טבעית: בהיבט הדתי־אידיאולוגי, אנצאר אללה הוא ארגון זיידי, ולכן מתאים לקואליציה האיראנית של כוחות מוסלמיים שאינם סוניים דוגמת משטר אסד שהתקיים בסוריה וארגון חזבאללה בלבנון. גם התמיכה החות'ית במאבקים אסלאמיים כמו אלה של חמאס וחזבאללה נגד ישראל וארצות הברית מתאימה לשאיפות האזוריות של איראן. המלחמה של אנצאר אללה נגד הממשלה התימנית בעדן והקואליציה הסעודית שמסייעת לה,20 היא הזדמנות עבור איראן – אויבת נוספת של סעודיה – להחליש את העמדה האזורית של ריאד ובעלות בריתה.21

במובן הגיאופוליטי, שליטתה של תימן על מיצר באב אל־מנדב, המחבר בין הים האדום לאוקיינוס ההודי, הופך אותה למוקד שיכול להבטיח אינטרסים איראניים חשובים. תמיכה בחות'ים מעניקה לטהראן גישה ישירה לצומת מסחר ימי בין־לאומי. נוסף על כך, תימן חולקת גבול של 1,300 ק"מ עם סעודיה, וקרובה למדינות המפרץ האחרות – מה שהופך אותה למוקד שאפשר לשגר ממנו מתקפות נגד יריבותיה של איראן.22

אנצאר אללה מצדיקים את בריתם עם ציר ההתנגדות האיראני באמצעות הדגשת האסלאם כמכנה משותף, ובמיוחד המאבק הדתי נגד ישראל. החות'ים מתארים את פלסטין כאחת מהטריטוריות האסלאמיות החשובות ביותר: גיאוגרפית היא נמצאת בלב העולם הערבי, ותיאולוגית היא מוקד שהתנקזו אליו רבים ממסריו ושליחיו של אלוהים. התעמולה החות'ית מזהירה מפני ברית טמאה בין ישראל, ארצות הברית והמדינות הערביות שבחרו בנורמליזציה ערבית־ישראלית – וכמובן בין כל אלה ובין "היהודים הרמאים" שמבקשים לעוות את האסלאם ולפגוע במוסלמים. בדומה לתימן, החות'ים מציגים את פלסטין כחזית במלחמה שבין אסלאם לאויביו, כאשר הם והציר האיראני מגיני הדת. התנועה מדגישה שהפתרון המקובל היחיד לסכסוך הישראלי-פלסטיני הוא שחרור פלסטין והשמדת ישראל.23 לנוכח מסרים אלה, אין פלא שהארגון פיתח בסיוע איראני טילים שיכולים להגיע לישראל,24 ולאחר שהשיג הפסקת אש שהקפיאה את המלחמה מול סעודיה באפריל 2023 25 הצטרף למלחמת "חרבות ברזל", החל לתקוף את ישראל בטילים ובכטב"מים26 ולחבל בשיט ישראלי בים האדום.27

סיכום

האסלאם משמש כמקור לגיטימציה חות'י מרכזי, ובעזרתו הארגון מצדיק את התקוממותו בתימן, את בריתו עם ציר ההתנגדות האיראני ואת מעורבותו ב"חרבות ברזל". יש ערבים מחוץ לתימן ששיבחו את פעילות אנצאר אללה נגד ישראל,28 אך סקרים מלמדים שבתוך תימן התעמולה החות'ית אינה אפקטיבית. סקר שנערך ב־2017 מצא כי הציבור התימני דואג בעיקר ממצבו הכלכלי הרע, מהימשכותה של מלחמת האזרחים במדינה וממצבה הכללי של המדינה,29 ואין לו בהכרח את הקשב הנחוץ לתמוך במלחמה אסלאמית מרובת־חזיתיות. ב־2024 בחן סקר נוסף את עמדת הציבור התימני נוכח התקיפות החות'יות נגד ישראל בים האדום, ומצא כי התמיכה התימנית במערכה הימית לא עלתה על 35%. כמו כן, 8% בלבד הביעו דעה חיובית בנוגע לאנצאר אללה. חלק גדול ממשתתפי הסקר הפגינו דאגה שהמבצעים בים האדום יגררו את תימן לעימות אזורי, ויחמירו את המצב הקשה ממילא של הכלכלה ומלחמת האזרחים.30 למרות זאת, לפי שעה התעמולה של אנצאר אללה נותרה בעינה, ומבקשת לגייס תמיכה אסלאמית רחבה בתנועה דרך הדהוד מסרים דתיים בעד פלסטין, נגד הפולש הציוני ונגד שותפיו האנטי־אסלאמיים.

מאמר זה הוא פרי שיתוף פעולה בין "מערכות" ומרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה