מגזין סוף השבוע של מערכות - 20 ביוני 2024
"המגמה הברורה, המתגבשת מהניסיון המבצעי וממשחקי המלחמה היא שתכלית הנגמ"ש היא קודם כול לשמש כלי תובלה מוגן לכוח הרגלי ולא רכב לחימה. מכאן שראוי להשקיע יותר במיגון הנגמ"ש מאשר בחימושו [...] הכוח הרגלי המוסע בנגמ"שים צריך להיות חמוש ומאורגן גם ללחימה רגלית 'רגילה', בנסיבות שבהן הנגמ"שים אינם יכולים ללוות אותו".
מאמר בן כמעט חצי יובל מאת סא"ל עדו שדן בסוגיית הנגמ"ש – האם הוא אמצעי תובלה ממוגן או רכב לחימה נושא רובאים. הדיון עוד בעיצומו.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"לא בטוח שבסוף, בשורה התחתונה, שהחברה הישראלית רוצה שחרדים יתגייסו. האם היא מבינה לעומק מה יהיה המחיר לגיוס של חרדים, מה זה יעשה לצבא, לחברה? כשאנחנו פותחים את הדלת – היא פתוחה לשני הכיוונים".
פרופ' אלישבע רוסמן, סגנית ראש המחלקה למדע המדינה באוניברסיטת בר אילן וחוקרת בכירה במרכז בגין סאדאת למחקרים אסטרטגיים, בריאיון ל"קול המערכות" בנוגע לשאלה מהם התהליכים שהביאו את החרדים לצאת ממעגל שירות החובה.
הריאיון מגיע על רקע המאמר על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גיוס חרדים לצה"ל? שהתפרסם ב"מערכות", ונוגע בהשלכות של גיוס ואי גיוס חרדים לצה"ל.
לשמיעת הריאיון המלא לחצו כאן
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"מאז שחצתה את הסף הגרעיני בשלהי שנות ה־60 של המאה ה־20 (השבוע לפני 64 שנים החל לפעול בנחל שורק כור אטומי), הייתה מדיניותה של ישראל לעמעם את מעמדה הגרעיני. בניגוד לשאר מדינות הגרעין המוצהרות, בעמימות במקרה הישראלי פרושים גם עשרה קבין של זהירות, שהחשוב בהם, כך ניתן להניח, הוא הפרדה בין נכסים צבאיים ובין נכסים גרעיניים".
חזרה למאמר שכתב פרופ' אבנר כהן בניסיון ראשון מסוגו לנתח את הייחוד הגרעיני הישראלי במונחים של משילות.
עוד על עקרונות הפיקוד והשליטה הייחודיים של הגרעין בישראל בפריזמה של יחסי צבא-גרעין, וההשלכות המעשיות של אותה מדיניות – בפנים
"שחיקה מבצעית היא תופעה רצינית שיכולה לפגוע בתפקוד הלוחמים ובמורל היחידה. על מפקדי הלוחמים בשטח להיות מודעים לגורמי השחיקה המבצעית, ולנקוט את האמצעים המתאימים למניעתה ולהתמודדות עימה".
מאמר חדש שהתפרסם בגיליון החדש של "מערכות" מאת פרופ' הדסה ליטמן־עובדיה וסא"ל (מיל') ד"ר עמיחי בן ארי, על האתגרים הפסיכולוגיים הכרוכים בלחימה מתמשכת ובשינויים בתנאי הקרב, הן ברמת הלוחם הן ברמת המסגרת.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"מאז מלחמת יום הכיפורים לא מרפה מאיתנו המחשבה, האמנם מה שקרה היה מקרה חריג, יוצא דופן, או שמא באמת אין פתרון ותשובה שיאפשרו להתמודד עם ניסיונות הונאה והפתעה של האויב, ולסכלם. הניסיון המר שלנו, ושל הרבה עמים וצבאות בעת החדשה, הניסיון אשר בחלק ממנו מטפל ספר זה, איננו מעודד. ניסיון מר זה כמעט שקובע בוודאות כי כל אימת שצד אחד נחוש בדעתו להונות ולהפתיע, כמעט שאין למנוע הפתעה זו".
על הטקסט הנ"ל חתום אלוף שלמה גזית ז"ל, מתוך פתח הדבר לספר מלת הקוד ברברוסה שיצא לאור בעברית ב־1980.
הספר, שנושאו הוא הפתעה אסטרטגית, מסביר כיצד הצליחו הגרמנים להפתיע את הרוסים ב־22 ביוני 1941. לרשות הרוסים עמדו התראות מודיעיניות רבות, שמקורן במנגנוני ריגול, נציגים דיפלומטיים וכלי התקשורת; ובכל זאת, מסע הטעיה גרמני מחוכם שקדם להתקפה הניע את הרוסים לפרש מידע זה באורח מוטעה.
"העניין והחשיבות שבקריאת ברברוסה אינו בלימוד ההיסטוריה, אלא בהפקת הלקח. והלקח הוא – כי בתחבולות תעשה לך מלחמה"
