מגזין סוף השבוע של מערכות - 9 במאי 2024
"בתכנונה של מערכה מן ההכרה לחזות כל דבר שעשוי האויב לעשות ולהבין מראש את כל האמצעים לסיכולו. תוכניות מערכה נתונות לשינויים עד אין קץ, בהתאם לנסיבות, לגאונותו של המצביא, לטיב הגייסות ולאופייה של הארץ".
"מפקד עליון חייב לשאול את עצמו פעמים רבות בכל יום, מה עלי לעשות אם יופיע צבא האויב ברגע זה ממש בחזיתי, מימיני או משמאלי? אם יש לו קושי כלשהו במתן תשובה על שאלות אלה – מיקומו גרוע, ועליו לחפש דרך לשפר אותו".
לאמרות מלחמה מאת נפוליאון בונפרטה (203 שנים למותו), מייסד הקיסרות הראשונה ומגדולי המצביאים בהיסטוריה לחצו כאן
"אני רואה חובה לעצמי לספר לדור הצעיר על אנשים ומאורעות שראו עיניי. עבורם זו היסטוריה ועבורי – מציאות. עדות זו על חיי הניתנת כאן מהווה מגזר קטן מן ההתרחשויות הגורליות שקרו לעמנו, אך ההווה נבנה על יסודות העבר, ועל הדור הצעיר להכירו למען עתידו [...] לא בחרתי במסלול חיים זה, אבל אם גורלו של העם היהודי נגזר להיות כזה הרי שאני עצמי לא הייתי בוחר לי דרך שונה מזו שהגורל העבירני דרכה".
ספר אוטוביוגרפי מאת יצחק רודניצקי (ארד) מי שלימים היה קצין חינוך ראשי בצה"ל, היסטוריון ויו"ר יד ושם (נפטר היום לפני 3 שנים) על ילדותו בצל השואה, ועד השתתפותו במלחמת העצמאות.
לתקציר הספר לחצו כאן
"ישאל השואל: מדוע אין ישראל יוצאת למלחמה, אשר תפתור את בעיותיה אחת ולתמיד? מלחמה כזאת אינה אפשרית, שכן מצבה הגיאופוליטי והגיאואסטרטגי המיוחד של ישראל אינו מאפשר לפתור את הסכסוך הערבי-ישראל בשדה הקרב".
במאי 1978 הרצה רא"ל (מיל') חיים בר לב (היום 30 שנים למותו), הרמטכ"ל השמיני של צה"ל בפני חניכי המכללה לפיקוד ומטה, במסגרת "מבוא לתורת המלחמה", ודן בשאלות יסוד של אמנות המלחמה תוך בחינת מלחמות צה"ל.
עוד על מהות המלחמה, מטרותיה, השגת ניצחון ועוד – בפנים
"לתרחיש ייחוס כמו שהתרחש ב־7 באוקטובר, לא התכוננו במעבדה הגנומית, אבל מרגע שנודע על התקפת החמאס ותוצאותיה, הפכה המעבדה לפעילה ותרמה רבות לזיהוי מהיר ויעיל של חללים. "ההחלטה להקים גוף צה״לי עצמאי הייתה נכונה בהחלט. אלו שחששו ולא ידעו אם צריך להקימה או לא, בסוף באו ואמרו תשמעו לא היינו יכולים בלעדיכם, זה נתן תשובות מעל ומעבר".
אע"ץ ראובן ברדוגו, מפקד המעבדה הגנומית, מסביר מהי המעבדה הגנומית ומדוע הוקמה, באילו אמצעים טכנולוגיים היא משתמשת ועל פעילותה בחזית המערכה לזיהוי חללי מלחמת "חרבות ברזל". המעבדה הגנומית כמקרה בוחן של בניין כוח בלחימה והקמת גוף צה"לי יש מאין.
לשמיעת הפודקסט המלא חצו כאן
"'שומר החומות' הראה שלמרות ששיטות ניתוח מערכתיות משמשות בצה"ל ובגורמים נוספים כבר שנים כדי לנסות ולהבין את האויב כמערכת, ישראל לא הבינה את עצמה כמערכת. העובדה הברורה שבזמן לחימה המתרחש בחוץ והמתרחש בפנים אינם מנותקים, ונקודות התורפה של המערכת אינן דווקא הברורות לעין, לא הופנמה [...] האויב למד אף הוא את האירועים שחשפו תורפות בתגובה של ישראל, וכיוון שניצול תורפות הוא מרכיב של לוחמה היברידית, הרי שישראל צריכה לצפות להתמודד גם עם המקרה הגרוע שיכלול את כל המרכיבים גם יחד".
שלוש שנים למבצע "שומר החומות"
"בלחימה רגילה מקובל לחשוב שהיקף הגיוס משפיע על הכרעת הקרב רק בצורה עקיפה – כמות הלוחמים משפיעה על העוצמה הצבאית, וזו מגדילה את סיכויי ההכרעה. אולם בסוג העימות שהיינו מצויים בתוכו היקף הגיוס של אנשי המילואים היה גורם מכריע באופן ישיר, משום שהוא מדד תודעתי להלכי הרוח ב'צבא העם', לאמונה בצדקת הדרך, לחוסן של החברה הישראלית ולנכונותה להילחם ולהסתכן כדי לשמור על האינטרסים החיוניים שלה".
22 שנים לסיום מבצע "חומת מגן": כיצד פועלת חטיבה במבצע? מאמר של סמח"ט יפתח במהלך המבצע, אל"ם (מיל') אליעזר שנוולד, על לקחים ומשמעויות מעצם ביצוע המשימה והשגת מטרות, על החוויה הבלתי אמצעית של המפקד בקרב, על רלוונטיות מודל "צבא העם" בהקשר המילואים ועל המשמעות התודעתית של המבצע.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
