מגזין סוף השבוע של מערכות - 1 בפברואר 2024
פודקסט חדש מבית גלי צה"ל ו"מערכות" מחבר בין סיפורי קרב עוצרי נשימה לתיאוריה צבאית כדי לשפוך אור חדש על המבצעים שעיצבו את האתוס של צה"ל. ד"ר אמיר גילת והחוקר הצבאי יאיר אנסבכר בוחנים בכל פרק צורת הפעלה שונה של הכוחות המיוחדים בעזרת המתכננים והלוחמים של המבצעים.
בפרק הראשון: כיצד יכול כוח קטן לגבור על כוח גדול וחזק ממנו משמעותית? על השאלה הזאת מנסה לענות תיאוריית ''העליונות היחסית'' שניסח האדמירל האמריקני, ויליאם מקרייבן. הוא מבסס את התיאוריה שלו בין השאר על אחד המבצעים המפורסמים ביותר לשחרור חטופים – מבצע אנטבה.
במהלך הפרק אנחנו משחזרים את תכנון המבצע ואת רגעי השיא שלו, יחד עם מתכנן הפעולה מוקי בצר והלוחמים הראשונים שפרצו לטרמינל באנטבה ומנתחים את מהלך המבצע לפי תיאוריית העליונות היחסית.
לשמיעת הפרק לחצו כאן
"כדי להתמודד עם בעיית ההתיישנות ולהבטיח כי מצד אחד יקבל צה"ל את מיטב האמצעים שהוא צריך ומצד אחר לא ייצור מגדל בבל של אמל"ח, יש להתייחס לציוד בצורה דיפרנציאלית לפי קריטריונים, וכך להחליט באיזה תחומים יש לשמור על הקיים ובאיזה אפשר לשנות".
מאמר חדש מאת ד"ר יגיל הנקין על טכנולוגיה, לוגיסטיקה ומכשירים גדולים ומעצבנים.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"חשוב להמשיך ולטפח את הייעוץ המשפטי השוטף עם אותם גורמי ההחלטות גם בתוך הצבא וגם מול הדרג המדיני, כי בסופו של דבר אם הדרג המדיני משתף, משלב ויש שיח שוטף לגבי 'זה מה שאני רוצה להשיג', בוא נראה מה הדין הבין־לאומי אומר, בוא נחשוב ביחד איך מוצאים את הפתרון שבסופו של דבר יאפשר לנו להשיג את מה שאנחנו רוצים בדרך שעולה בדיני המלחמה – אתה יכול להגיע למצב שבו אתה מוצא את הפתרונות במסגרת הדין ויותר קל להגן לא רק פנימית אלא גם מבחינה בין־לאומית ומדינית".
אל"ם (מיל') נעם נוימן, ראש אשכול דיני מלחמה במשרד המשפטים ולשעבר איש הפרקליטות הצבאית שעסק בתחום הזה, על לוחמת המשפט ועל ההשפעה בפועל בשטח.
לשמיעת הפודקסט לחצו כאן
"אין ספק שהאקטיביזם הנמרץ של הארגונים הבין־לאומיים הלא ממשלתיים תורם לביזור הכוח בזירה הבין־לאומית, ומצר את צעדיהן של מדינות הנוטות להתנהלות דורסנית או הגמונית [...] העובדה שהארגונים פועלים ללא כל חובת דיווח או בקרה במישור הבין־לאומי שבה ומטרידה בעידן שבו נדרשים יותר ויותר גורמים הפועלים בזירה הבין־לאומית לעמוד באמות מידה של שקיפות ושל אחריות [...] מן הראוי לבחון שוב ושוב את הגורמים המממנים את הארגונים הבין־לאומיים הלא ממשלתיים [...] הכוונה היא בעיקר לכך שלא מעטים מאותם הארגונים הפכו למשרתיהם של ארגוני טרור".
מתוך מאמרו של ד"ר רפאל בן ארי על פעילותם ועל מעמדם של ארגונים בין־לאומיים לא ממשלתיים.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"בניהול מלחמה יש לנקוט אותה שיטה לה האויב מצפה פחות מכל [...] באסטרטגיה עשויה הדרך הארוכה ביותר, סחור־סחור, להיות הקצרה ביותר למטרה".
השבוע לפני 54 שנים הלך לעולמו סר הנרי באזיל לידל הארט, מהוגי הדעות הצבאיים החשובים ביותר במאה ה־20. במאמרו "לוחמת גרילה" שהתפרסם בגיליון 258–259 של מערכות (נובמבר 1977) כתב דברים שכוחם יפה גם לימינו: "עוד לא איחרנו מלהפיק לקח מההיסטוריה. רב הפיתוי לגמול ליריבינו על פעולות 'המלחמה המוסווית' שלהם, כשהם מעוררים להתקומם ולפגוע בנו. אך במקום למדוד להם במידתם, נעשה ביתר תבונה אם נתחבל אסטרטגיה שכנגד מחוכמת ומרחיקת ראות יותר, ונגשים אותה. אלה המעצבים מדיניות ומבצעים אותה, צריכים להיטיב להכיר את העניין מכפי שעשו בעבר".
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"מוכנות הכוח הטקטי היא חלק חשוב בעיצוב הלחימה. שכן בעת התקפת פתע כמו מתקפת טט, המענה שניתן על־ידי הכוח מעצב את הקרב, ואילו המענה שמרמת הגדוד ומעלה מעצב את תוצאות הקרב. על־מנת להיערך למלחמה בצורה האופטימלית, עלינו לשלב את כל הנלמד במלחמות ישראל וכמובן ללמוד מצבאות זרים, כשבמקרה זה מתקפת טט היא התרחיש הקרוב ביותר לאיום הקיים על מדינת ישראל במרחב הצפוני".
56 שנים למתקפה של הוויטקונג שהגיעה בשלושה גלים, ארכה שבעה שבועות וגבתה קורבנות רבים. המתקפה נבלמה, אך השפיעה רבות מבחינת תודעתית על דעת הקהל האמריקני ועל השיח האנטי מלחמתי. חזרה למאמרו של רס"ן גיל כהן על מה בין מתקפת טט ומלחמת לבנון השלישית.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
