
"סיכון חיים וחשיפה למוות ולמראות קשים באזורי לחימה מגבירים את הסיכון להפרעת דחק פוסט־טראומטית. כשלושה חודשים לתוך מלחמת 'חרבות ברזל', כ־1,600 חיילים טופלו על ידי גורמי ברה"ן; 76% שבו לשדה הקרב אחרי התערבות קצרה. מאמר זה מראה כיצד מענה ראשוני יעיל מביא לשיפור סימפטומטי ותפקודי מהיר של פרטים וקבוצות, ובכך אולי מצמצם את הסיכון לנזקים ארוכי טווח".
מאמר חדש מאת רס"ן קרן אור מור, אל"ם ד"ר לוסיאן טצה לאור וסא"ל (מיל') ד"ר לאה שלף על תגובות דחק, שיחות משאבים וחשיבות הטיפול הנפשי במהלך מלחמה, דרך התבוננות על עבודת הקב"ן בצלת"ק (צוות מולטי סקטוריאלי לטיפול בתגובות קרב).
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן


"ההימנעות מהפעלתם של הכוחות המתמרנים בעימותי העשורים האחרונים שחקה את כשירותם, אך לא פחות מכך את רוחם ואת הביטחון ביכולתם. יש לסגל חשיבה אחרת - שינוי משמעותי במבנה, בארגון ובאופן הפעלתם של כוחות היבשה, כדי להכינם כראוי לאתגרי העימותים הבאים".
מתוך מאמרם של אל"ם (מיל') פרופ' גבי סיבוני ותא"ל (מיל') יובל בזק על כיווני התפתחות לתמרון היבשתי הרב־זרועי.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן


"ב־7 באוקטובר חמאס ביצעו, בתכנון טקטי מרשים, פעולת גרילה מתוחכמת. הם הצליחו להשבית את אמצעי התקשורת ואת אמצעי הבקרה של הצבא, הציבו מארבים על כל התנועה לעוטף עזה וכל זה לשם מה? אירוע טרור. כלומר הגרילה כאן הייתה אמצעי למטרה".
פרופ' עמי פדהצור, ראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה באוניברסיטת חיפה, בריאיון ל"קול המערכות" על מה למדו חמאס מדאעש והאם מתקפת 7 באוקטובר הייתה פעולת גרילה, טרור או שניהם ביחד.
לשמיעת הפודקסט לחצו כאן


"בכל מלחמות המאה ה־20, למרות ההתפתחויות הטכנולוגיות והתרחבות המסגרות הצבאיות, לא נפקד מקומם של מצבים שבהם יחידה קטנה פועלת באורח עצמאי ולפעילותה השפעה לא מבוטלת על הגזרה כולה ולעתים גם מעבר לה. כך קורה שלקחים טקטיים מ"מלחמת הבורים" (1899–1902) יפים גם כיום ונקראים בשקיקה על־ידי מפקדים – זוטרים כבכירים. ספרון דק זה, שהוא בבחינת "מועט המחזיק את המרובה", מדגיש את הדרישה לחשיבה טקטית נכונה מכל מפקד בכל רמה ובכל עת".
היום לפני 73 שנים הלך לעולמו סיר אדמונד דנלופ סווינטון, מחבר הספר הגנת מעברות פתיים שנכתב לאחר שירותו כקצין בצבא הבריטי במלחמה בדרום אפריקה. בהקדמה שכתב סווינטון ביוני 1907 הדגיש בצניעות: "יש לקוות שהאיצטלה הדמיונית של הסיפור תסייע להדגשת הנחיצות בשימושם למעשה של כמה עקרונות עתיקי יומין ותסייע להערכת העלול לקרות כאשר אין נוהגים לפיהם [...] אם סיפור זה, בעוררו את הדמיון, יסייע בעתיד למניעתו של אפילו מקרה אחד כזה של הזנחת עקרונות – הרי לא לשווא סופר:
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן


"העורף בישראל הוא השטח החיוני של המדינה והבסיס לקיומה. בעורף מצויים כל המשאבים האנושיים והחומריים העומדים לרשות המדינה: האוכלוסייה, המפעלים, מרכזי המסחר, המוסדות הפיננסיים, הארגונים הכלכליים, מוסדות השלטון והתשתיות הלאומיות.
לעורף יש שני תפקידים מרכזיים בעת חירום: להפגין כושר עמידה ולתמוך במאמץ המלחמתי באמצעות הספקת כוח אדם ואמצעים לחזית. הוא מושפע ממספר רב של גורמים ובהם מידת ההסכמה הלאומית בנוגע לעימות שמתחולל, רמת התפקוד של הרשויות ומספר הנפגעים בחזית ובעורף".
מאמר שכתב אל"ם ד"ר חיליק סופר, בזמנו רמ"ח אוכלוסייה בפיקוד העורף, לאחר מבצע "עופרת יצוקה" (הסתיים היום לפני 15 שנים) על עמידות העורף כמרכיב מרכזי בעוצמה הלאומית, ועל הוספת מרכיב ההתגוננות לתפיסת הביטחון:
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

