כיצד קרה שהיפנים חפצו בהמשך נוכחותם של מי שהיו אך זמן קצר קודם לכן אויביהם המרים?

כוחות אמריקניים באוקינאווה, יפן.
לאחר הטלתן של פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי באוגוסט 1945 נכנעה יפן ללא תנאי, והשליטה בה עברה לידי כוח כיבוש אמריקני בפיקודו של גנרל דאגלס מקארתור. הליברליזציה והדמוקרטיזציה המהירות שעברה יפן אפשרו לסיים את משטר הכיבוש האמריקני כבר ב־1952. רבבות חיילים אמריקנים נותרו בבסיסים רבים, ובהמשך אף תוגבר הכוח האמריקני במידה ניכרת.
על אף שכל מדינה כבושה שואפת להיפטר מהר ככל האפשר מהכוח הכובש, נוצרה מציאות יוצאת דופן שבה לשני הצדדים היה אינטרס בקיומה: היפנים היו מעוניינים בנוכחות האמריקנית משום שבמלחמת העולם השנייה ספגה מדינתם מכה כה קשה עד כי היא לא הייתה מסוגלת לדאוג לאינטרסים הלאומיים שלה. האמריקנים היו מעוניינים לבלום את התפשטות הקומוניזם במזרח אסיה ובשל קרבתה של יפן לברית המועצות – יריבתם הגדולה ביותר.