המגזין השבועי של "מערכות" ממשיך במתכונת שונה על רקע מלחמת "חרבות ברזל". והפעם: פודקסט עם ד"ר רון שלייפר בנושא לוחמה פסיכולוגית / תפקיד המפקד בהתאוששות מאירועים קשים / הגדרת האויב בלחימה בטרור וסוגיית הפגיעה בבלתי מעורבים / פודקסט עם ד"ר מיכאל מילשטיין על הדור הצעיר של עזה. מה היה חלקו במתקפה של 7 באוקטובר ולאן פניו בעתיד? / מאמר בן 55 שנים שכתב מוטה גור על לש"ב ולקח קרבות ירושלים שכוחו יפה גם לימינו / השפעות הדדיות בין התמרון הצבאי והחברה האזרחית "מערכות" מחזק את הלוחמים, מרכין ראש לזכר הנופלים ומאחל החלמה לפצועים

"אנשי חמאס צוידו במצלמות גו פרו ומצלמות ראש ומצלמות גוף. למי שלא היה את זה – היה טלפון נייד שבעזרתו צילמו. המטרה הייתה להשתמש בצילומים הללו כדי לשתק מפחד את האויב".

ד"ר רון שלייפר, חוקר לוחמה פסיכולוגית מבית הספר לתקשורת באוניברסיטת אריאל, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על התרבות החמאסית, על לוחמה פסיכולוגית במלחמת "חרבות ברזל" ומה שעומד מאחוריה.

לשמיעת הפודקסט לחצו כאן

צילום: www.vpnsrus.com

ד"ר מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלסטיניים באוניברסיטת תל אביב ולשעבר יועץ מתאם פעולות הממשלה בשטחים וראש הזירה הפלסטינית באמ"ן, סוקר בריאיון ל"קול המערכות" את הדור הצעיר של עזה.

מה היה חלקו במתקפה של 7 באוקטובר ולאן פניו בעתיד? האם יהווה הדור הזה הזדמנות לשינוי, כשיתחיל המהלך האסטרטגי של ישראל בניסיון לכונן סדר חדש בעזה? 

לשמיעת הפודקסט לחצו כאן

לקריאת ספרו לא פה לא שם - דיוקנו של הדור הצעיר הפלסטיני שיצא ב"מערכות" לחצו כאן

"לחימה בטרור מציבה אתגר מושגי, מוסרי, משפטי ומבצעי, ובראשו הקושי להגדיר מיהו בכלל האויב.

כל מלחמה – כולל מלחמה בטרור – היא מאבק בין קולקטיבים. הנגזרת של הנחת היסוד הזאת היא עקרון האחריות הקולקטיבית שמוטלת גם על מי שאינו לוחם באופן אישי. מכאן ההיתר לפגיעת אגב באזרחים במהלך לחימה.

על פי עקרון האחריות הקולקטיבית, במלחמה האחריות של האויב אינה אישית, ולכן הפרט נושא באחריות להחלטות ולפעולות של הקולקטיב ללא קשר לעמדתו האישית.

שלטון חמאס בעזה הוא אפוא יעד אפשרי למלחמה, כיוון שהוא ההנהגה הפורמלית של אוכלוסייה שיושבת בטריטוריה מוגדרת שצה"ל אינו שולט בה".

מתוך מאמרו של עדו רכניץ על הגדרת האויב בלחימה בטרור.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

צילום: דו"ץ

"בחיי יחידה קורה לא אחת שהיא נקלעת לאירוע קשה שעלול להפוך למשבר הפוגע ביכולתה להמשיך לתפקד. למרות ניסיונו הרב של צה"ל בהתמודדות עם אירועים קשים ועם מצבי משבר נותר הידע החשוב על תפקידו של המפקד בהתמודדות עם אירועים כאלה בעיקר במסגרת תורה שבעל פה. יתר על כן, המפקדים נרתעים מללמוד על מצבי משבר ומלהתכונן אליהם, והעיסוק בהם בעיתות שגרה נותר נחלתם הכמעט בלעדית של הפסיכולוגים הצבאיים".

מתוך מאמרו של אל"ם אשר בן לולו על תפקיד המפקד בהתאוששות מאירועים קשים, והמאפיינים הפיקודיים המוצלחים ביותר למניעת המשבר ולשמירה על הרצף התפקודי של היחידה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

"נשק הלחימה העיקרי של החי"ר בשטח בנוי הוא הרימון ותת המקלע. מקלעים כבדים אינם ניידים דיים ולכן פגיעים לאש נגדית על ידי צליפות, תול"רים וטנקים.

אך מעל הכל חשובה רוח הלחימה, זו הדוחפת את הלוחם לעלות על האויב בכל הנסיבות – לוחם הממשיך לנוע קדימה לביצוע מושלם של משימתו. בקיצור: לוחם ללא תנאי!".

ארטילריה על שטחי כינוס והיערכות, מפקדות תחת אש, לחימה ברחובות, הפעלת טנקים, טיהור בתים, פינוי נפגעים ועוד. הכול במאמר בן 55 שנים שכתב מוטה גור על לש"ב ולקח קרבות ירושלים שכוחו יפה גם לימינו.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

"הממשקים בין תקשורת, דעת קהל, צבא ודרג מדיני עשויים לעצב את מהלך התמרון ואת תוצאותיו. לפיכך, הממשקים דורשים ניתוח וחשיבה מותאמי הקשר בכל שלב בתהליך: בעת גיבוש תוכנית התמרון, תוך כדי הלחימה ולאחריה".

מתוך מאמרם של רוני טיארג'אן אור ורס"ן איה דולב על השפעות הדדיות בין התמרון הצבאי והחברה האזרחית.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן