'מרוץ החידוש': טכנולוגיות מסחריות וצבאיות באמצעי לחימה – נקודת האיזון המתאימה

עבודה זו שבוצעה כעבודת גמר של תא"ל גיא פאגלין במכללה לביטחון לאומי (מב"ל) עוסקת בנושא מרכזי בתחום פיתוח אמצעי לחימה צבאיים, והוא בחינת המגמות בתחום המחקר והפיתוח של טכנולוגיות עילית חדשניות שפותחו לשימושים אזרחיים, ובהתאם למגמות אלה, איתור ההזדמנויות לשימוש בטכנולוגיות אלה במערכות לחימה צבאיות.

בפרספקטיבה היסטורית ניתן לציין כי חלק גדול מהטכנולוגיות המצויות כיום בשימוש מסחרי נרחב, כגון המחשב, אמצעי ראיית לילה ורשת האינטרנט, הם פרי מחקר ופיתוח צבאיים שבוצעו ברוב המקרים במימון צבאי ובמעבדות המחקר והפיתוח הביטחוניות. במלחמת העולם השנייה והמלחמה הקרה גויסו מעבדות אלו לשירות המדינות השונות כדי לספק מענה יצירתי וחדשני לבעיות מבצעיות שהתעוררו.

לאחר תום המלחמה הקרה ובעקבות תופעת הגלובליזציה בכלכלה העולמית, לצד העלייה בדרישה לפתרונות חדשניים בתחום רחב של נושאים אזרחיים, התפתחה ״הטכנולוגיה האזרחית״ במהירות והקיפה מוצרים מתחומים רבים. לצד הדרישה הגוברת לפתרונות טכנולוגיים יצירתיים בשוק האזרחי הצטמצמו מאוד תקציבי המחקר והפיתוח הצבאיים, וחלק מהמעבדות הלאומיות הביטחוניות נסגרו, ו/או היקף פעילותן צומצם עד מאוד. לצד תופעה זו חל גידול משמעותי ביותר משנות 1990 ואילך בפעילות חברות טכנולוגיות עילית (היי-טק), שהכניסו לתחום החדשנות (בנוסף לנושא איכות הפיתוח), שני קריטריונים חדשים והם: זמינות הטכנולוגיה למוצר מפותח ומחירה הנמוך יחסית. בשל מגמות אלו ניצבים הגורמים המופקדים על פיתוח אמל"ח עבור מערכת הביטחון בפני מציאות חדשה הטומנת בחובה אתגרים והזדמנויות מורכבים בכל הקשור להחלטות באילו נסיבות ותנאים נכון לתקצב פיתוח טכנולוגיות חדשניות למערכות הלחימה, ובאלו נסיבות עדיף לרכוש אותן מהשוק האזרחי ולהתאימן למערכות הלחימה המפותחות על ידי מערכת הביטחון.

תא"ל גיא פאגלין, מחבר עבודה זו ערך עבודת מחקר מקיפה שכוללת את הרקע ההיסטורי של מחקר ופיתוח אמצעי לחימה עבור צבאות שונים בעולם המערבי וישראל בעשורים האחרונים, עקב אחר המגמות השונות בין טכנולוגיות שפותחו עבור גורמים ביטחוניים, ואחר יחסי הגומלין בין אזרוח טכנולוגיות צבאיות לבין אימוץ טכנולוגיות שפותחו על ידי המגזר האזרחי למערכות המפותחות למטרות צבאיות.

בסיומו של תהליך מתודולוגי יסודי ומקיף מגיע מחבר העבודה למסקנה כי:

כדי לאפשר למערכת החדשנות הביטחונית להתמודד עם האתגרים של הדור הבא בכל ממדי הלחימה, ולבצע את 'קפיצת המדרגה' שתשאיר אותה ביתרון יחסי, צריכה מערכת הביטחון לנצל את יתרונותיה של מדינת ישראל הן בעולם החדשנות הטכנולוגי (העולם המסחרי), והן במערכת החדשנות הביטחונית, שלה יתרון מוכח בעולם ביכולת למצות טכנולוגיות ולהפכן למערכת לחימה. על כן, נדרש לתכנן אסטרטגיית זינוק לעולם המחקר ופיתוח, שתתאים למציאות המתהווה, תתמודד עם החסמים שתוארו, וזאת תוך מיצוי הפוטנציאל בישראל.

לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן או על "הורדת PDF"