מעט בלשנות
הורדת PDF
ישנן מילים המטעות בעצם קיומן. הן פשוטות, קצרות וברורות, ובלי משים מקבל המשתמש בהן רושם, כי אף המושגים המתוארים על ידן הם כאלה פשוטים, ברורים וחד־משמעותיים. נקח לדוגמה את המילה "שולחן" ושמפט כגון: "אל תשב בפינת השלוחן, כי רגלו תפריע לך". הכל ברור ופשוט עד כי ננסה להשתמש ב"חכמת־חיים" זו ליד שולחן עגול בעל רגל יחידה באמצע. ואם במושגים מוחשיים כך, במופשטים על אחת כמה וכמה. בחוברות "מערכות" האחרונות גרמו, לדעתי, שתי מלים (לפחות) להסתבכויות ממין זה: "יזמה" ו־"עליונות" (בעיקר: "עליונות באויר"). הבה נבדוק אם אין הניגודים שהופיעו בקשר למושגים אלה נובעים מכך שאותן המלים אינן מבטאות את אותו הדבר במצבים השונים, המנוגדים לכאורה. יזמה. כאשר לי היזמה, לך אינה. אני היוזם ומעשיך מוכתבים על ידי על־ידי פעולתי. חופש ההחלטה לי הוא. האמנם כן? האויב מתכונן לכבוש ולהתקדם – היזמה לו. אני מגיב על כונתו ותופש את השטח שהוא החיוני להתקפתו – היזמה לי. הוא מותר על התקפתו המתוכננת ומצניח צנחנים המנתקים את יחידתי אשר תפשה את השטח – היזמה לו. אני לוכבד את מטוסי ההובלה שלו בשובם ומפילם במטוסי הקרב שליף צנחניו מנותקים מאספקתם ומתגבורתם – היזמה לי. חד גדיא.
עליונות. כאן מסתבך המצב הסתבכות נוספת על־ידי המלים: עדיפות ושליטה. לעתים משמשות אלה לציון אותו המושג בדרגות שונותף יש ומפרשים עליונות כקבועה וכללית לעומת עדיפות ושליטה העשויות להיות מקומיות וחולפות. מאחר שלמעשה אין ההוראות השונות של מלים אלה קבועות ונשמרות בשימוש, נתעלם מן ההבדלים האפשריים, אשר אולי כדאי להנהיגם.
כאשר לי העליונות – לך איננה. אני חופשי להשתמש בכוחותי כראות עיני ולנוע ללא חשש מהתערבות כוחותיך: אתה מוגבל בשימוש בכוחותיך, אין לך תצפית ולא סיור, וחופש תנועתך ותמרונך כבול בצורה אכזרית האומנם כן?
אין עוררין, בודאי, כי בשלהי שנת 1944 היתה במערב עליונות אוירית מוחלטת ביותר לבנות־הברית על גרמניה. והנה הצליחה זו האחרונה לרכז בחשאי כוח־אוירי בן 700 מטוסים. בראשון לינואר 1945 התקיף כוח זה שדות־תעופה של בנות־הברית בהולנד ובבלגיה והשמיד 156 מטוסים שלהן. למי היתה העליונות האוירית ביום ההוא בצפון־מערב אירופה? נפליג עתה מעט לעולם הדמיון: אחרי עבור הגל הראשון של התקפה זו פיגר אחריו מפציץ שנפגע, בליווי שלושה מטוסי־קרב אשר נשארו מאחור כדי לשמור עליו. והנה מגיחה טייסת "ספיטפיירים" שהמריאה משדה־תעופה שכן, בטרם הותקף, וכהרף־עין מופל המפציץ הפצוע ואחד ממלויו. שני האחרים נסים על נפשם. למי העליונות? אולם הנה באים ביעף כמה מטוסי־דחף נסיוניים של הגרמנים, וה"ספיטים" נפוצים כמוץ. ולמי העליונות עתה? ומחר, אחרי תום ההתקפה הגדולה?
נחזור־נא לנקודת המוצא: מלים כגון "יזמה" ו"עליונות" מטעות בעצם קיומן, כי בהיותן פשוטות וברורות הן מקפיאות, כאילו, מצב אשר כולו דינמי־ומשתנה – בזמן, ואמורפי־ומשתנה־במקום. יזמה מקומית ויזמה בגזרה ויוזמה בזירת פעולוץ, יזמה טקטית ויזמה אופרטיבית ואסטרטגית – כולן משתזרות יחד ומשתגות בלי הרף. בכל מצב נתון אין השאלה: למי כאן היזמה? – ועל סמך התשובה לה תיקבענה האפשרויות הפתוחות המרובות או המועטות של היריבים. כי נקודת המוצא חייבת להיות הפוכה: למי המספר הקטן ביותר של אפשרויות פתוחות, שאינן כרוכות בויתור על מטרתו ברגע זה ובמסגרת הנתונה? יריבו הוא־הוא היוזם.
וכן עליונות: אין במלחמה של ימינו עליונות מוחלטת, וכל זמן שלא הפכה המלחמה שהיטה חד־צדדית גרידא, אין צד לוחם שנבצר ממנו להגיע לעליונות־מקומית באיזה מקום שהוא – במחיר ידוע ומשתנה בהתאם לגורמים שונים, שאחד החשובים בהם הוא יחס הכוחות הכללי באותו המועד (אולם גם יחס כוחות כללי זה משתנה, ודוגמה ידועה לכך היא העליונות האוירית הכללית במלחמת העולם הראשונה, אשר עברה מצד לצד מספר פעמים, מדי הופיע המטוס החדש והמשוכלל של כל צד). ההחלטה, אם ראוי לשלם מחיר זה בכל מקרה, היא החלטה של רמה גבוהה ותשתנה מפעם לפעם. נסיים את הדיון ב"עליונות" בדוגמה יבשתית: איש לא יכחיש, כי לצה"ל עליונות ושליטה מוחלטת בשטח מדינת ישראל. וההסתננות נמשכת. ובכל מקום בו נחתן חוט טלפון, בו במקום ישנה אותה שעה עליונות לאויבינו.
כל עוד לא נסייג ונאייך כל מונח בכל מקרה בצורה המדויקת ביותר (וישנה טענה, כי אין הדבר אפשרי כלל: כי לעולם ישארו מקרים שאין לצפותם מראש, לגביהם אין הסיוג והאיוך מספיקים) – לא יוכל כל משפט הכולל מונח זה לעמוד בביקורת המקרה המסוים. אולם אם נחתור לסיוג ולאיוך כזה, נגיע למערכת כללים אין סופית ונוקשה. עלינו ללכת בדרך ההפוכה ולנסות להבהיר את מושגינו במידה כזו, שהכללים יתאימו ב ד ר ך כ ל ל, ולשמור בו בזמן על חופש המחשבה שיאפשר לנו לבדוק את הפתרון הניתן על ידי הכלל בכל מקרה לאור הנסיבות המיוחדות של המקרה (הכלל על רגלי השולחן יפה, אך חייבים לדעת להכיר מתי אין השולחן שולחן כזה). או אז נוכל לחסוך את הטרחה של מציאת המונח המדויק המתאים למצב (ושיתן לנו את המפתח לפתרון הנכון המנוסח ככלל), ונוכל להקדיש את מרצנו למציאת הפעולה הנדרשת בו בהתאם לתנאיו.