מגזין סוף השבוע של "מערכות"- 22 בינואר 2026
עלה לאוויר! גיליון 10 של כתב העת האקדמי חברה, צבא וביטחון לאומי שיוצא לאור בשיתוף פעולה בין מערכות ואגודת חוקרי צבא וחברה בישראל.
בגיליון:
גישת המכסות – המקרה של תעסוקת נכי צה”ל ונפגעי חרבות ברזל / ד”ר רינת גולד גזית ופרופ’ אריק רימרמן
לאן נעלמה מחאת משרתי המילואים במלחמת "חרבות ברזל"? / ד"ר מוטי ספראי
כיצד אפשר להסביר את הטבח ומעשי הזוועה של מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023? / פרופ' (אמריטוס) אברהם סלע
מחויבות וצייתנות בצבא: מקרה בוחן ישראלי / ד”ר ראובן גל
מדור ובו מאמר קלסי לעיון מחודש, מדור ביקורת ספרים ומדור תקצירי עבודות מחקר
לקריאת הגיליון המלא לחצו כאן
עמדת לחימה במושב אליעד. צילום: דותן יוסף
"במלחמה הנוכחית עלה מחדש על סדר היום נושא הגנת היישוב. בהרצאה שנתן ב־30 בדצמבר 2025 מפקד פצ"ן, אלוף רפי מילוא, ציין כי בעיניו השינוי ביחס להגנת היישוב במלחמה הנוכחית הוא המשמעותי ביותר שאירע בה. חלק מרכזי בשינוי הוא עמ"ט "משיב הרוח" שערכה בראשית המלחמה זרוע היבשה. חלק נוסף הוא מאמץ תיקוף הוראות שונות על ידי חיל הגנת הגבולות, שמתרחש מפרוץ המלחמה ועד עתה. מאמץ זה טרם בא על סיומו".
מאמר חדש מאת יחזקאל פייגלין בעקבות מאמרם של תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל ותא"ל ימין, ובו שינוי יסודי בתפיסת ייעוד הגדר ההיקפית ביישובים, וייעודה מגבול גזרה למכשול גמיש יותר, המאפשר לחימה יעילה מעבר אליה, בתצפית, באש ואף בתנועה של כוחות, ללא ויתור על שטח או צורך בתנועת תושבים תחת אש.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
צילום: דותן יוסף
"המשימה הגן בגזרתך היא אולי הקשה והמורכבת ביותר שמוטלת על מפקד מחלקה בצה"ל. בשנים האחרונות התחזקו מחלקות ההגנה בציוד ובימי אימונים. עם זאת, ההכנה התכנונית וההנדסית של קווי הגנה ביישובים עדין לוקה בחסר, ואין לה מענה תורתי ומשאבי. את החוסר צריך ואפשר למלא".
מאמר תגובה נוסף למאמרם של תא"ל (מיל') ד"ר מאיר פינקל ותא"ל עמית ימין מהגיליון האחרון. הפעם מאת אל"ם (מיל') ד"ר יהודה אלבק שתוהה האם הגנת היישוב היא תאריך או ייעוד?
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"כשחושבים על כלכלה, אנחנו לרוב מסתכלים על הדברים במונחים של רווח והפסד. אבל ככל שמתעמקים מבינים שהשיקולים הפוכים לגמרי מהמקובל. מדינות משתמשות בעוצמה הכלכלית שלהן ככלי אמיתי להשגת יעדים אסטרטגיים וביטחוניים, ולא רק יעדים כלכליים. הדוגמה הבולטת לזה היא תוכנית מרשל להבראת אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה. היא הייתה מנוגדת לאינטרסים הפוליטיים והכלכליים של ארצות הברית באותה עת, אבל נועדה להרחיק את אירופה מברית המועצות. ברגע שמסתכלים על הכלכלה בתור כלי להשגת יעדי ביטחון לאומי, מתחילים להבין שהעולם נוהג אחרת משחשבנו".
ישראל מנהלת בשנים האחרונות מלחמה סמויה מן העין הציבורית – מלחמה על כלכלתה, משאביה ועצמאותה הכלכלית. במלחמת הכלכלות החברות הקרובות ביותר הן גם הפגיעות ביותר, הסיכונים אדירים והמטרה ברורה: שליטה והשפעה. על רקע זה כתב נח הקר, הציר הכלכלי של ישראל בוושינגטון ובוגר המב"ל, את ספרו מלחמת הכלכלות שלאחרונה יצא לאור בהוצאת "מערכות".