הרפואה המבצעית בשטחים עירוניים התבלטה בעשורים האחרונים מבין כלל תחומי הרפואה המבצעית כמענה ללחימה הגוברת כנגד כוחות גרילה עירוניים. עם הניסיון הגובר בטיפול רפואי במתארים אורבאניים חל שינוי תפיסתי בגישה הטיפולית אשר התבססה ברובה על עקרונות טיפול אזרחיים. שינוי זה תפס תאוצה בתחילת שנות ה-90 עם אירועי לחימת הריינג'רס (U.S Army Rangers) בשוק באקארה שבמוגדישו בסומליה (Battle of The Black Sea), והמשיך במלחמה האמריקאית באפגניסטן בעיראק. הקרבות נגד כוחות הגרילה, אשר מוקדו ברובם בזירה האורבאנית הציגו מאפייני לחימה שונים מהותית מהמלחמה המודרנית, הקלאוזביצית - מלחמה אשר כוללת מסות של כוחות מתמרנים בשטחים גדולים, תוך הפעלה כלל זרועית על מנת להשיג הכרעה טוטאלית. לעומתה, מאפייני הזירה האורבאנית - ריבוי מקומות המסתור, מיעוט קווי הירי הישירים, מורכבות תנועות הכוחות וצפיפות האוכלוסייה האזרחית - שימשו בסיס פורה לפעולות חבלניות כנגד כוחות צבאיים. הלחימה בטרור שנוצר, הביאה לפיתוח מבצעים נגד חתרנות (COIN - Counter Insurgency Operations) שדרשו הערכה מחודשת של הסיוע והטיפול הרפואי למתאר לחימה ייחודי זה.

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן

לקבלת חומרים נוספים מבית "מערכות" לחצו כאן