מגזין סוף השבוע של מערכות - 7 באוגוסט 2025
מקור: freepik
"רבות דובר על הקונספציה שהובילה אותנו אל הכישלון. הקונספציה נתפסת בעיקר כנחלת המודיעין, בניין הכוח והפעלתו המבצעית. אבקש לסמן קונספציה נוספת, בעולם אסטרטגיית כוח האדם ובניין הרוח של צה"ל, שתרמה תרומה מהותית למחדל [...]
מתקפת חמאס ב־7 באוקטובר 2023 ומלחמת 'חרבות ברזל' הנמשכת מאז, הובילו למשבר אמון של החברה הישראלית בצה"ל, בדגש על הפיקוד הבכיר; משבר שחלחל פנימה לשורות הצבא. האנשים, הערכים והרוח המפעמת בקרבם, הם מקור העוצמה של צה"ל. לכן, בצד התביעה למסירות והקרבה, אנו חייבים לשים את האנשים בראש סדר העדיפות".
מאמר חדש מאת מפקד פד"ם ולשעבר ר' אכ"א, אלוף יניב עשור, על אסטרטגיית האנשים בצה"ל לנוכח לקחי "חרבות ברזל".
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"הלחימה במרחב האנושי הפכה למשימה כבדת משקל, ובעקבותיה הנגישות של התקשורת והגורמים הבין לאומיים לתחום הלחימה, הכריחה את המפקדים להקדיש לכך זמן ומשאבים בצורה מעמיקה ואינטנסיבית יותר".
בפרק זה נדבר על אתגר המרחב האנושי ועל חשיבותה של הכרת האוכלוסייה האזרחית בזירות הקרב המודרניות. נעסוק ביחסי הגומלין בין השיח הציבורי־תקשורתי ותהליכי הלמידה הארגונית בצה"ל ולסיום נחתום במחקר חדש שבדק את השתלבותם של נכי צה"ל באקדמיה.
לשמיעת הפרק המלא לחצו כאן
הפרק השניים עשר בספר המודיעין ושבעה באוקטובר, פרי שיתוף פעולה של המרכז למורשת המודיעין ו"מערכות": מאמר מאת סא"ל (מיל') צחי דוידי.
המאמר עוסק בהשפעת העידן הדיגיטלי על תהליכי פיתוח הידע באמ"ן, תוך בחינה של אימוץ טכנולוגיות ושיטות פעולה מהעולם האזרחי, ובפרט גישת ה"שיבוש". הוא מראה כיצד אימוץ מערכות דואר אלקטרוני, פלטפורמות מבוססות "משיכה", רשתות מידע מבוזרות וכלי בינה מלאכותית יצרו שיפור בתפוקה ובקצב העבודה, אך גם ערערו את מבני האחריות, הבקרה וההיררכיה באמ"ן.
המאמר מתחקה אחר הפיכתה של 8200 מיחידת סיגינט ליחידת סב"ר, ובוחן את תהליך השחיקה במעמד הקב"רים ואת התמסמסות ההבחנה בין איסוף למחקר. הכותב מציע לראות בשינויים הללו תוצאה של שילוב בין החלטות מלמעלה ובין יוזמות מלמטה, אך גם כתהליך שלא לווה במנגנוני תיקון ובחינה ביקורתית מספקת. לטענתו, אובדן חגורות ההגנה הפורמליות והבלתי פורמליות באמ"ן היה בין הגורמים לכשל המודיעיני באוקטובר 2023.
לקריאת הפרק המלא לחצו כאן
"בשנת 1953 גיבש דוד בן־גוריון את מסמך 18 הנקודות – תפיסת הביטחון של ישראל [...] בן־גוריון הבין שתדמיתה של ישראל כמדינה חזקה חשובה לחוסנה הלאומי [...] ישראל נדרשת לפעולה נחרצת והכרעה ברורה מפעם לפעם, תוך שאיפה לרווח בין המלחמות ולניהול מערכה הכרעתית קצרה ככל האפשר. הכרעה זו מייצרת הרתעה, וכך מרחיקה את המלחמה הבאה.
תוך הישענות על רעיון 'קיר הברזל' של זאב ז'בוטינסקי (נפטר היום לפני 85 שנה), סבר שאף על פי שהערבים לא יזנחו את עצם הרעיון להשמיד את ישראל, הם יבינו כי היא בלתי מנוצחת במרחב, יתייאשו שלא מדעת ויגיעו להסכמה בלתי מוכרזת לנטוש את דרך המלחמה, או לפחות להשהות את פעולות האיבה לפרק זמן בלתי מוגדר [...] לנגד עינינו מתנהלת כיום מלחמה שאינה צבאית רגילה, ובוודאי שאינה עימות מוגבל. לא מספיק להכות את גדודי חמאס מכות קשות, ואף לא לפרק את יכולותיו הצבאיות. לתוצאת המערכה השפעה ישירה על המהלכים בכל הגזרות האחרות. כך תשוקם רגל ההרתעה החסרה כרגע בביטחון הלאומי של ישראל".
חזרה למאמר בן קצת יותר משנה מאת תא"ל (מיל') עופר וינטר ובו אבחון וטיפול אסטרטגי במלחמת "חרבות ברזל".
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן
"לאחר הטלתן של פצצות האטום על הירושימה ועל נגסאקי באוגוסט 1945 (השבוע לפני 80 שנים) נכנעה יפן ללא תנאי, והשליטה בה עברה לידי כוח כיבוש אמריקני בפיקודו של גנרל דאגלס מקארתור. הליברליזציה והדמוקרטיזציה המהירות שעברה יפן, אפשרו לסיים את משטר הכיבוש האמריקני כבר ב־1952. רבבות חיילים אמריקנים נותרו בבסיסים רבים, ובהמשך אף תוגבר הכוח האמריקני במידה ניכרת.
על אף שכל מדינה כבושה שואפת להיפטר מהר ככל האפשר מהכוח הכובש, נוצרה מציאות יוצאת דופן שבה לשני הצדדים היה אינטרס בקיומה: היפנים היו מעוניינים בנוכחות האמריקנית משום שבמלחמת העולם השנייה ספגה מדינתם מכה כה קשה עד כי היא לא הייתה מסוגלת לדאוג לאינטרסים הלאומיים שלה. האמריקנים היו מעוניינים לבלום את התפשטות הקומוניזם במזרח אסיה ובשל קרבתה של יפן לברית המועצות – יריבתם הגדולה ביותר".
חזרה למאמרו של סרן ישי קימלמן שמברר מה קורה כאשר הנכבש מסרב להיפטר מהכובש, וכיצד קרה שהיפנים חפצו בהמשך נוכחותם של מי שהיו אך זמן קצר קודם לכן אויביהם המרים.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן