ריאיון סיכום עם מפקד פקע"ר היוצא, אלוף תמיר ידעי

ב־19 במאי 2020 סיים מפקד פיקוד העורף, אלוף תמיר ידעי, את התפקיד שבו כיהן למעלה משלוש שנים. רגע לפני שייכנס לתפקידו הבא כמפקד פיקוד המרכז, התפנה אלוף ידעי לריאיון סיכום תפקיד ל"בין המערכות".

כיצד השתנתה הבנת המושג "פיקוד העורף" מכניסתך לתפקיד ועד היום?

"פיקוד העורף עצמו נתפס לא פעם כחילוץ ואב"כ, ללא הבנה מעמיקה עד כמה הוא פיקוד משמעותי. ככל שההכנה לתפקיד התמשכה, הפנמתי עד כמה ההבנה של הסביבה בנוגע למשמעות של צורכי העורף הייתה חלקית. בפרספקטיבה של היום אפשר לראות עד כמה יש לפקע"ר תפקיד משמעותי, בשונה ממה שנאמר לעיתים או נתפס על־ידי האדם הממוצע.

ככל שיורדים לפרטים, נראה כי 'האחריות המרחיבה' שאנו נוהגים היום היא הלכה למעשה. כיום יש לפיקוד השפעה דרמטית על הרשויות המקומיות, על משרדי הממשלה וכן הלאה - והשפעותיו רבות משל כל גוף חילוץ והצלה. במובנים רבים הגבולות היטשטשו. יש צורך להסביר לאנשים שהאויב מציג סיפור אחר, ובעקבות זאת השתנו כל הגבולות שהפרידו בין העורף האסטרטגי ובין המפקדות, החזית והצבא. במקרים מסוימים האזרח נמצא לפני החייל, הכול התערבב, וכתוצאה מכך יש איום משמעותי על רציפות התפקוד שלנו".

מהי רציפות תפקוד מנקודת המבט של פקע"ר?

"בחרתי לצמצם את המושג לאזורים שבהם המדינה מחויבת לספק שירותים קיומיים כמו מים, חשמל, מזון, מרפא ומחסה - בדומה לחמשת הצרכים המרכזיים שציין ז'בוטינסקי כשכתב על 'חמש הממים': מזון, מעון, מלבוש, מורה ומרפא. תפקידנו לספק את כל הצרכים האלה".

איך באו השינויים לביטוי בהגדרת התפקידים של הפיקוד?

"השינויים מושפעים מארבעה גורמים עיקריים:

הראשון - לא ניתן להגיע להישג משמעותי בזמן קצר במהלך לחימה. השני - כמות האש שצפויה מדינת ישראל לספוג אינה מופנמת מספיק כיום, שכן אנחנו שרויים בתודעת כזב. המשפיע השלישי הוא כניסת מרכיב הסייבר לאיום. חשוב להבין כי פגיעה ולו רק ברכיב אחד, שלאו דווקא מוגדר כמרכזי, עלולה להוביל לפגיעה מערכתית. המשפיע הרביעי והאחרון הוא מכלול השינויים שחלו בחברה הישראלית. מלחמת יום הכיפורים בהיבט הצבאי הייתה ללא ספק הישג. עם זאת, אנו נוכחים כי שנים רבות התקשתה החברה להתאושש מהמלחמה, ואחת הסיבות היא שלא הייתה בישראל הכנה למחיר שנגבה ממנה. היום אנחנו נמצאים באותו מקום. אנשים חיים תחת חוויית סבבי הלחימה בדרום, אולם לא מתקיים דיון מעמיק בנוגע להיקף הפגיעה הצפויה באזרחים ולא משנה עד כמה יהיו ההישגים הצבאיים מרשימים. את התשובה לשאלה אם ניצחנו או הפסדנו קובעים אזרחי ישראל. האופן שבו תיתפס המלחמה תלוי באופן שבו יתפקד העורף".

האם יש שיפור בחוסן? האם מתפתחת נכונות לקבל איומים בצורה אחרת?

"בבחינה למול לקחי מלחמת לבנון השנייה יש שיפור דרמטי במובנים רבים, ובהם תפקוד הרשויות המקומיות בחירום, כפי שנוכחנו בהתמודדות עם הקורונה. פקע"ר נרתם למשימה בין אם הדבר בתחום סמכויותיו ואחריותו ובין אם לא.

כמו כן, נבנו כוחות משמעותיים של חילוץ והצלה, אבל נעשה שדרוג גם בתחום ניהול מידע כאשר נבנתה מערכת 'אגמים' המבוססת על מידע שנאסף דרך קבע על המרחב האזרחי. החלום שאנו שואפים לממשו הוא להתבסס בהמשך על בינה מלאכותית ועל למידת מכונה. זהו זיקוק מידע התומך בקבלת החלטות.

הפיקוד משולב היטב בחברה הישראלית. ניתן היה לראות זאת בתקופה האחרונה בהקשר של הפריפריה החברתית, החברה החרדית והחברה הערבית. אני לא יכול לשכוח איך במהלך ביקור שערכנו בדיר אל־אסד העירה לי מנהלת הרווחה בעירייה שאנחנו לא עובדים לפי התו"ל. מדובר כמובן בתו"ל שהיא למדה בקורס מנהלי מכלול אוכלוסייה במכללה לאיתנות של פיקוד העורף".

"אני רואה את הקורונה כמעין מתנה. היא שיקפה תמצית הישגים של עבודה בת שלוש שנים. לדוגמה, מרכז הסיוע הלאומי שהוקם בפיקוד הוא תוצאה של תהליך בן שלוש שנים. קציני משטרה וגורמים בארגונים שונים מדברים על שיתוף הפעולה המוצלח עם פקע"ר. כל אחד עושה את עבודתו, אבל יש מטרה שהיא מעל כולנו. הבעיות כיום תמיד חונות בתפר שבין הארגונים, ולכן צריך לשאוף לצאת למרחבים משותפים.

לעובדה שאנחנו ארגון לובש מדים יש יתרונות פנומנליים. איכויות האנשים שיש כאן, ומידת המחויבות והמסירות - קשורות באופן אמיץ לעובדה שהארגון הוא חלק מצה"ל. מנגד, בעולם הגדול זהו גוף אזרחי, ועל כן העניין מעורר שאלות".

בניין הכוח בפיקוד שונה מגופי צה"ל האחרים. רוב אנשי המילואים מגיעים מרקעים שונים, לאו דווקא לאחר שירות סדיר בפיקוד. מה המשמעות מבחינתך?

"כיום המילואים של פיקוד העורף ניזונים בשני אופנים: האופן הראשון - מאחר ויש חטיבה סדירה, בדומה ליתר הצבא, אנשיה ממשיכים למילואים בפיקוד, בעיקר בתחומי החילוץ וההצלה. האופן השני - גיוס אנשי מילואים שהם בעלי מקצוע רלוונטי לתחומי העיסוק שלנו. לדוגמה, עובדים סוציאליים ופסיכולוגים מגויסים למערך התנהגות האוכלוסייה, גרפיקאים ואנשי מדיה להסברה וכדומה. לעיתים מדובר באנשים שכלל לא היו משרתי מילואים פעילים לפני כן, ונראה שיש רבים ששמחים ומעוניינים לחזור ולתרום בשירות מילואים. במהלך ההתמודדות עם הקורונה, עלה צורך באנשי מקצוע לתחום ההסברה. פרסמנו פוסט ברשתות החברתיות, ותוך יום קיבלנו כ־600 פניות של אנשים שמוכנים להגיע באופן מיידי".

לעיתים נשאלת השאלה, למה פיקוד העורף מחליט בנוגע ללימודים במערכת החינוך בתקופה מבצעית? איזה נתח יש לחילוץ ולהצלה בפעילות הפיקוד?

"מדיניות ההתגוננות, בתוקף חוק, מופיעה בסמכות פיקוד העורף. יצקנו תוקף למושג ההתגוננות בעיקר על יסוד הקרבה שלנו לשטח, למוקד קבלת ההחלטות במטה הכללי ולמודיעין העומד לרשותנו. רמת השיח כיום עם המשרדים הרלוונטיים מהודקת עד כדי כך, שלכל אחד ברור כיצד הוא אמור להתארגן. למדנו במעלה השנים שניתן לומר 'פתוח או 'סגור' במגבלות הקיימות, והמערכת האזרחית יודעת איך להתארגן בהתאם. בסופו של יום זו האחריות שלה וגם המסר - לתת חכות, ולא דגים.

בנוגע לשאלה באיזו מידה מקבל המרחב האזרחי את סמכות הפיקוד, אני יכול לומר מניסיון רב, ובפרט בתקופת הקורונה, כי גם אם בחלק מהמקומות אין לפיקוד סמכות פורמלית אנו מתקבלים בהערכה רבה. כיום יש קורסים והכשרות למכלולים ברשות המקומית. צבא שמתארגן טוב יותר, חזק יותר, מהר יותר ומשוחרר מכבלי בירוקרטיה - קל יותר לרתום את החברה האזרחית לעזרתו. הצבא קיים שיח שוטף עם העורף סביב שני תחומים: פונקציונלי (למשל, אב"כ ומיגון) ותחום רך (מוטיבציה, תודעה וחוסן). 

הדימוי העומד לנגד עיניי בהקשר של היחסים שלנו עם החברה הישראלית הוא של עם ישראל שמשלם במהלך כל השנה תמורת 'פוליסה' להבטיח את המשך קיומו. כשקורה אירוע כלשהו המסכן את המצב, הוא בא לפדות, גם אם לא כך בדיוק הוגדרה המשימה".

הקורונה היא אירוע שונה מסוג האיומים שהפיקוד התנסה בהם ונערך אליהם. מהם עיקרי הלקחים שהפקת מהאירוע?

"הגיעה העת להסדיר את מערכת הפיקוד והשליטה של ארגוני החירום וההצלה במעבר משגרה לחירום. כיום לכל משרד תחום משלו, ללא תוכניות ארוכות טווח להיערכות וללא מאמצים סדורים. כעת נדרש לבחון את אופן ההתארגנות לקראת האירוע הבא.

הקורונה הייתה אירוע לא מוכר לנו, ובכל זאת נראה שהפיקוד תפקד היטב. הדימוי שעלה לי בנוגע לפיקוד היה של מצב שבו אנחנו עמדנו עם נבוט ורק חיכינו למצוא מטרה להנחית עליה אותו. ביצענו היטב את משימות היסוד ועסקנו רבות בתהליכי חשיבה. היכולת להתארגן ולהשתנות בשנייה - לפתוח מלונית אשפוז, מבצעי חלוקת מזון ועוד - היא עדות לכך שנבנו יסודות עמוקים, גם במחשבה וגם ביכולות הביצוע.

בהקשר של ועדת מזרחי (שנגעה בהסדרת יחסי הגומלין ותחומי האחריות והסמכות בין רח"ל ופקע"ר) - יש מקום לשני גופים: גוף לאומי אסטרטגי לתכנון המדיניות, וגוף מבצעי בשטח באחריותנו". 

מה אתה באופן אישי לוקח איתך מפקע"ר ל"צבא הקלסי"?

"אני יוצא מהתפקיד שלם יותר. הבנת ההשלכות של המעשה הצבאי על האזרח מביאה תמונה שלמה יותר. התרגום של ההנחיות למרחב האזרחי שונה מהמקובל במסגרת הצבאית, ואנחנו מפנימים את הנושא. הבנת השוני הזה משפיעה על הסיטואציה.

אחד המאמצים שהגדרתי בתחילת הדרך היה לחבר את צה"ל לפקע"ר. כיום הרמטכ"ל והמטה הכללי מכירים במה שפיקוד העורף יכול לספק להם; אני רואה בכך פריצת דרך של ממש, שכן היא מגלמת בתוכה חשיבה טובה יותר על איך ניערך למלחמה הבאה. צה"ל נסמך גם על יכולות המרחב האזרחי, וככל שיהיו במטה הכללי אנשים רבים יותר שיעברו את התפקיד הזה - כך ייטב".

* "מערכות עורף" הוא מיזם משותף ל"מערכות" - בית התוכן המקצועי של צה"ל לצבא ולביטחון לאומי ומפקדת פיקוד העורף. עורך ראשי: תא"ל (מיל') ד"ר אפרים לפיד. הדעות והתפיסות המובעות במאמרים מבטאות את דעתם האישית של הכותבים.