לשון מלחמה: כלי הנשק שהפך למילה גסה
כיצד הפסיק השורש זי"ן לציין כלי מלחמה והפך לקללה?
כיצד הפסיק השורש זי"ן לציין כלי מלחמה והפך לקללה?
המילים פגז, פצצה ומוקש נשמעות לנו מודרניות מאוד, אולם שורשיהן קדומים. דרך פתלתלה במיוחד עברה המילה "פגז" עד שהיא הגיעה למשמעותה המודרנית
הרובה והאקדח הם מילים שמצויות בתנ"ך, אך כמובן לא במשמעותן היום
מתי הופיעו הטיסנים לראשונה בארץ ישראל? מהם שורשיו התנ"כיים של המסוק, מדוע המילה מטס היא חידוש לשוני מהפכני, ובאילו מילים אחרות נאלצו הצנחנים להילחם לפני שהם התבססו בשפה העברית?
מתי הפכו ה”מעופפים” ל”טייסים”, כיצד הובסה המילה ”אווירון” והפכה ל”מטוס”, וכיצד קשור המשורר הלאומי שלנו, ח”נ ביאליק, לכל אלה
למילה יירוט יש היום שתי משמעויות: הסטה מהמסלול והפלה. מקורה הוא במילה ”ירט" שמופיעה פעם אחת בלבד במקרא, ומשמעותה המקורית לא לגמרי ברורה לפרשנים
כלי הנשק האישיים החשובים ביותר של תקופת המקרא והמשנה היו החרב והקשת - עד כי הם הפכו לשמות נרדפים למלחמה בכלל
בעבר יוחדה המילה קלגסים לחיילים של צבא רומא, ובמאה ה־20 - לחיילים של גרמניה הנאצית. מהו מקור המילה הזאת, וכיצד הגיעה לשפה העברית?
בתקופת המשנה והתלמוד הייתה למילה תריס משמעות אחת: מגן - לחיילים ולדלתות. תריס במשמעות מגן נעלם כמעט לגמרי מהעברית של היום - חוץ מאשר בצירוף ”בלוטת התריס". אך למעשה התריס המוכר לנו היום הוא גם סוג של מגן - על החלון