לחימה רגלים נגד שריון

ריאיון מערכות - השתנות תחת אש

האם אופי המלחמה באמת השתנה במהלך השנים, כיצד מונגשת חדשנות במיטבה, "מלמעלה למטה" או "מלמטה למעלה"? על ההבדל בין חדשנות, יזמות ותיעוש, והאם יש דבר כזה עודף מידע? ריאיון מערכות עם רח"ט שילו"ח באג"ת, תא"ל ערן ניב, על החטיבה שהוקמה לפני קצת יותר משנה במטרה ליצור שיטות לחימה חדשניות בצה"ל

כל הארץ חזית וכל העם צבא

הייעוד הכפול של מערך הגנת הגבולות - להגן בגזרתו במצב חירום מחד גיסא, ולמנוע הפרת ריבונות המדינה בשגרה מאידך גיסא, מקשה על הכוחות המגינים להיערך למלחמה. השיטה הסבירה היחידה לגשר על הפער היא שגרת אימונים מאתגרת ומדמת מציאות של תרחיש לחימה עצים ומפתיע. בהיעדר מערך אימונים כזה, התעצמות באמל"ח, התארגנות מחדש, השמת בעלי תפקדים מתאימים ושכלול שיטות הפעולה לא יספיקו כדי לתת מענה מבצעי מספק

מה ניתן ללמוד מהמערכה של דאעש במוצול על לחימה בשטח בנוי

לחימת דאעש במוצול מאפשרת לימוד שיטות פעולה של אויב נחוש, הפועל בשטח בנוי - אורבאני וצפוף. היא מדגימה פעולה של אויב מיומן, המסוגל לאמץ טכניקות לחימה ואמל"ח במהירות. ניתן להסיק משיטות אלה גם על פעולות האויבים הניצבים נגד צה"ל

שער ג - השתנות בלחימה

שאלות הכוונה מוצעות לקריאת שער זה: 1. האם צה"ל, כצבא ששדרת הפיקוד שלו מבוססת על קצונה זוטרה צעירה הנדרשת לרכוש מיומנות במגוון שיטות לחימה והפעלת אמצעי לחימה, יכול לדרוש ממערכת ההכשרה והאימונים דבר מה שהוא מעבר לרכישת מיומנויות בסיסיות - כמו התאוששות מהפתעות והסתגלות בשדה הקרב? 2. מה התנאים שצה"ל צריך ליצור בתוכו ומול החברה בהיבטי סובלנות לטעויות של מפקדים בשיקול דעת, כדי לאפשר פיתוח דפוס פו"ש של פיקוד משימה בשגרה ובבט"ש? 3. האם כדי להגדיל את גמישות הפעלת הכוח אפשר לדרוש ממערך המילואים מוכנות גבוהה הדומה לזו של הסדיר בהיבטים של אורך פרקי מילואים ומשאבי אימונים בהיקף רחב, או שלא יהיה מנוס גם בעתיד מדעיכת כשירות הדרגתית והעלאת כשירות בתחילת עימות? 4. אחרי מערכת "צוק איתן" הצעתי כי בהינתן אפשרות יוגדרו המבצעים הראשונים של צה"ל במלחמה כ"מבצעי למידה", שמטרתם לבחון את התאמת כוחותינו לאתגרים בפועל ובמידת האפשר לערוך שינויים והתאמות לפני הפעלת עיקר הסד"כ (הפשיטות בעזה ביממות שלפני תחילת התמרון היו סוג של מבצעים כאלה). האם נכון יהיה לאמץ דפוס כזה לתכנון האופרטיבי בצה"ל?

פריצת מלחמה תוך כדי אי־הסכמה תפיסתית או תוך כדי שינוי תפיסתי

פרק י' – מבנה צבא על-פי שיטות השירות

לא מבדילים בין עיקר לטפל (זמין גם בשמע)

מפקדי יבשה בצה"ל שנדרשים לצאת למבצע מקדישים את רוב תשומת הלב לשאלה באיזו צורת קרב ראוי לבחור, במקום הסוגיה המרכזית: מהו ההישג המבצעי שנדרש מהם

האינתיפאדה הראשונה - דיכוי המרד הערבי על־ידי הצבא הבריטי בארץ ישראל 1936-1939

מלחמת איראן-עיראק