מציג עמוד 1 מתוך 34 תוצאות
כאשר תיכננו הגרמנים את מבצע "ברברוסה", הם ידעו שעומד מולם אויב שנהנה מעדיפות כמותית גדולה, אך הם לא ידעו עד כמה גדולה העדיפות הזאת. הערכת המתכננים הגרמנים הייתה שהודות לעליונותם בתחומי הפיקוד והשליטה ובאמצעות גורם ההפתעה יוכלו להתגבר על העדיפות הכמותית של הסובייטים
כיצד אפשר להסביר את ממדי הטבח, האכזריות, וההתעללות חסרי ההבחנה באזרחים שבאו לידי ביטוי במתקפת חמאס ב־ 7 באוקטובר? מעבר להוראות מפורשות לכוח התוקף לפעול כך, נקודת המוצא של המאמר היא שלא ניתן להבין מעשים אלו במנותק מגורמי רקע היסטוריים, חברתיים, פוליטיים ודתיים שיצר הסכסוך הממושך ורווי הדמים בין ישראל והפלסטינים בכלל, ואלה החיים ברצועת עזה בפרט. גורמי רקע אלה נידונים בהקשרים של היסטוריה ותאוריה של מעשי אלימות קיצוניים מצד ממשלות, חברות מדוכאות וקבוצות אתניות יריבות במקומות וזמנים שונים. המאמר עוסק גם בהיבט הדתי של מתקפת חמאס ומקומה של תרבות הג'האד וביטוייה המעשיים בימינו בעיצוב דרך הפעולה של חמאס
הכומ”מ מיועדים לביצוע משימות הדורשות מיומנות ייחודית, שמסיבות שונות אין לכוחות רגילים. ייעודם וצורתם השתנו באופן משמעותי במהלך שלושה שלבי התפתחות עיקריים לאורך ההיסטוריה, לכן, להצלחתם או לכישלונם המבצעיים יש חשיבות סמלית ותודעתית רבה
על הגזמות, טשטושים, כיתתיות והחמצות שאפיינו את תהליך הפקת הלקחים במלחמת שלום הגליל
