עשתונות 4: השלכות התגרענותה של איראן על 'הסדר הגרעיני העולמי'

איום הטק"ק הצפון-קוריאני

התקווה הלובית והאיום האיראני

מדינות רבות ויתרו על אופציה גרעינית צבאית שכבר הייתה ברשותן או בהישג ידן. שתי הדוגמאות המפורסמות ביותר הן לוב ודרום- אפריקה. אפשר שגם צפון-קוריאה תלך בסופו של דבר בדרך הזאת. המאמר בוחן באילו נסיבות תלך בעקבותיהן גם איראן

אידיאולוגיה וחינוך מחדש בצבא האמריקני במלחמת קוריאה

במהלך מלחמת קוריאה הפעיל הצבא האמריקני תוכנית לחינוך מחדש של שבויי מלחמה צפון-קוריאנים וסינים. מטרת התוכנית הייתה יומרנית מאוד: להפוך את השבויים- לאחר שישוחררו- לראשי חץ שיעמדו בראש מהפכה שתביא לאמריקניזציה של ארצותיהם הן בשיטות הממשל והן באורחות החיים. המגרעת המרכזית של התוכנית הייתה בכך שהיא לא התחשבה בהבדלים התרבותיים בין בני הלאומים השונים שלהם היא יועדה. מבחינת האמריקנים כל הקומוניסטים היו אותו הדבר - בין אם היו רוסים, סינים או קוריאנים

"יש לנו אויבים משותפים": שיתוף הפעולה הצבאי בין קוריאה הצפונית, איראן ושלוחותיה

כמעט שני עשורים אחרי החלטת מועצת הביטחון 1718 (2006), קוריאה הצפונית ממשיכה לחרוג באופן שיטתי ומכוון מהסנקציות כחלק מאסטרטגיה כוללת לחיזוק מעמדה בזירה הגלובלית. מגמה זו חורגת מגבולות מזרח אסיה ומוצאת ביטוי מובהק גם במזרח התיכון. עבור ישראל ושותפותיה, הדבר דורש הערכה מחודשת של דפוסי האיום הנשקפים ממנה

מלחמת טראמפ הראשונה: נקודת המפנה

נקודת המפנה שחלה במדיניות הלחימה האמריקנית נגד "המדינה האסלאמית", גרמה לארצות־הברית לבצע מעבר מאסטרטגיה פסיבית של מדיניות ההובלה מאחור לאסטרטגיה אקטיבית

מגזין סוף השבוע של מערכות - 23 בינואר 2025

ספר חדש יצא לאור – עידן האש מאת דן שיאון / על האסטרטגיה החדשה-ישנה ללחימה בטרור, מאת נשיא ארצות הברית החדש-ישן דונלד טראמפ / מאמר על חשיבות הטיפול במשפחות של פדויי שבי עם חזרת יקיריהם ויקירותיהן / יום השפה העברית – המילים הלועזיות הבולטות בצה"ל שאיש לא מתכוון לעברת / קול קורא להגשת מאמרים לפרסום בגיליון מספר 9 של כתב העת חברה, צבא וביטחון לאומי

קיסר אמריקני

שרשרת האספקה הימית של ישראל בחירום - קושרת חזית ועורף

מאפייני הלחימה העתידית והפגיעה הצפויה בעורף ובנמלים, לצד תלותו של המשק בסחר ימי, מאפיינים מבניים של הסחר הימי העולמי ושרשרת הערך המסחרית של היבוא לישראל – יוצרים נקודת תורפה בהמשכיות הפעילות המשקית בעת חירום, היכולה להתפתח לכדי מחסור אפשרי בסחורות חיוניות ואף באספקה לצה"ל. מאמר זה מחלק את שרשרת האספקה הימית לישראל לארבעה מקטעים, ודן באתגרים הביטחוניים והמבניים הרלוונטיים לעת חירום ביטחונית בכל מקטע. בפרק הסיכום מתוארת מדיניות המתאימה, לדעת הכותב, להתמודדות עם אתגרים אלה.

לחימה בערים – שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה

הלחימה בערים אורכת זמן רב מאוד, ודורשת משאבים חומריים ואנושיים גבוהים יותר; שני הצדדים לומדים במהלך הקרבות, אך בשל השחיקה של כוח האדם והמשאבים ושינויים ביעדים האסטרטגיים המדיניים היא מוגבלת בזמן ובמרחב; הלקחים שנלמדו בקרבות ההגנה לא מתאימים דיים לקרבות התקדמות והתקפה. שנתיים למלחמת רוסיה–אוקראינה: על לחימה ששני הצבאות דמיינו, ולא תאמה את המציאות בשטח