מציג עמוד 1 מתוך 54 תוצאות


אש על הסיפון
במלחמת ששת הימים נתקלו שתי טרפדות ישראליות, שפטרלו לאורך החוף הצפוני של חצי האי־סיני, בשתי טרפדות מצריות, במרחק 24 מילין מהחוף. הקרב שהתפתח ביניהן, הסתיים בהטבעתן של הטרפדות המצריות, ונרשם כאחד המבצעים הנועזים של החיל בשם "הקרב הרומני". מבצע זה בא להוסיף אור על עוצמת הטרפדות וכושר־לחימתן

מבצע פונטיאק
מבצע "פונטיאק" ומבצע "אבולעפיה" מדגימים כיצד ניתן לערוך מבצעים בעומק, תוך הסתמכות על המצוינות הטקטית של המפקדים והלוחמים גם ללא מערך האימונים המקובל

הצליחה

מגזין סוף השבוע של מערכות - 13 ביולי 2023
על פעולה מבצעית במנהרות כחוויה, ומעבר מלוחמה הרואית ללוחמה פוסט־הרואית ובחזרה / 56 שנים לקרב הרומני / מלחמת לבנון השנייה – האם הייתה כישלון מתחילתה ועד סופה? / מדוע למרות המוטיבציה הגבוהה והעובדה שמיטב היחידות, המפקדים והציוד לקחו חלק בלחימה, היה ההישג המבצעי ביבשה רחוק מלהשביע רצון? / השיח המקצועי בדרג המג"ד והלקחים שיש ללמוד ולהעביר מאחד לאחר

הנהגת "האחים המוסלמים" המצרית בטורקיה והפוליטיזציה של הסוגיה הפלסטינית
החולשה בה נתונה הנהגת תנועת "האחים המוסלמים" למעלה מעשור אינה מונעת ממנה לצייר תמונת ניצחון של המחנה האסלאמיסטי על אויביו, בין היתר באמצעות שימוש במערכת אלטופאן אלאקצא. ועדיין נראה כי הפוליטיזציה של הסוגיה הפלסטינית איננה מצליחה לשקם את מעמדה, בעיקר בשל הפילוג הפנימי בין שלוש הנהגות מרכזיות: חזית לונדון, חזית איסטנבול וזרם השינוי

הפתעות שאינן הפתעות: הנ"ט ביום הכיפורים מול הכטב"מים ב"חרבות ברזל"
כמו בהפתעת הנ"ט, גם בהפתעת הרחפנים והכטב"מים היא אינה מעצם קיום האמצעי, אלא מהעובדה שהאויב מצא דרך להשתמש בו בצורה שלא היינו ערוכים לה ובצורה שלא רצינו לראות. כדי למנוע מעצמנו להיות מופתעים ממה שאנו יודעים (או היינו אמורים לדעת), עלינו להבין שעיקר הבעיה אינו נעוץ בידיעה, אלא בהבנה

הייכל כמבטא זרם רעיוני בהנהגה המצרית

שרשרת האספקה הימית של ישראל בחירום - קושרת חזית ועורף
מאפייני הלחימה העתידית והפגיעה הצפויה בעורף ובנמלים, לצד תלותו של המשק בסחר ימי, מאפיינים מבניים של הסחר הימי העולמי ושרשרת הערך המסחרית של היבוא לישראל – יוצרים נקודת תורפה בהמשכיות הפעילות המשקית בעת חירום, היכולה להתפתח לכדי מחסור אפשרי בסחורות חיוניות ואף באספקה לצה"ל. מאמר זה מחלק את שרשרת האספקה הימית לישראל לארבעה מקטעים, ודן באתגרים הביטחוניים והמבניים הרלוונטיים לעת חירום ביטחונית בכל מקטע. בפרק הסיכום מתוארת מדיניות המתאימה, לדעת הכותב, להתמודדות עם אתגרים אלה.
