מטרות ותוצאות במלחמת העצמאות

גבול חם מלחמה קרה

לא היה מנוס מפרוץ מלחמת 1973

תפיסות הביטחון של מדינות ערב בעקבות מלחמת יום הכיפורים

יחסי גומלין בין החברה הישראלית לצה"ל : האם הכוח המרכזי בזהותנו ?

התפתחות החשיבה האסטרטגיה הערבית

מרכיב ההשפעה בלחימה הרוסית: עוצמה חדשה ככלי גאואסטרטגי

החשש מפני התערבות מדינות זרות בהליכים פנימיים של מדינות דמוקרטיות הפך בשנים האחרונות לאיום ממשי. מדינות כמו רוסיה סין הוציאו סכומי כסף נכבדים על מנת להשפיע על דעת קהל באמצעות "עוצמה חדה" כדי להשיג אינטרסיים גלובליים. ערב הבחירות בארצות הברית יוצא לאור "עיונים בביטחון לאומי" מס' 25, ובו המחקר של צ.י מהמכללה לביטחון לאומי שאין רלוונטי ממנו. המחקר עוסק ברכיבי ההשפעה השונים בלוחמת המידע הרוסית, מתי ישתמשו בהם, מהם הסימנים המעידים על התקפה וכיצד ניתן להתמודד עימה

לקראת מזרח תיכון גרעיני

החשש מפני היום שבו יאזל הנפט והדאגה מפני התגרענותה של איראן מדרבנים מדינות ערביות להקים תשתית גרעינית אזרחית נרחבת שיכולה להיות בעתיד תשתית לתוכנית גרעין צבאית

שכנים לצרה התגובה הצפויה של הערבים על תקיפה ישראלית באיראן

מאחורי דלתות סגורות עשויים מנהיגי מדינות ערב להודות לישראל על תקיפה של מתקני הגרעין באיראן - במיוחד אם התקיפה תהיה מוצלחת, ואם הם לא יסבלו מתגובה איראנית קשה

המעורבות העיראקית במלחמת ששת הימים

בעוד הרטוריקה העיראקית ערב מלחמת ששת הימים הצטיינה בקיצוניות רבה, הרי כאשר היא התבקשה על-ידי מדינות העימות לתרגם את הדיבורים למעשים, היא עשתה מעט ככל האפשר. דווקא אחרי שהסתיימה המלחמה הגבירה עיראק את קצב שיגור הכוחות לירדן - בניגוד לרצונן של קהיר ושל רבת-עמון. המניע לכך לא היה רצון להילחם בישראל, אלא להשיג דריסת רגל רשמית בירדן, שהייתה באופן מסורתי יעד של עיראק