דבר העורך
על חשיבותה של מילה
מציג עמוד 1 מתוך 19 תוצאות
על חשיבותה של מילה
אימוץ של שתי השערות בלתי נכונות - הראשונה שהטרור נחוש ועמיד יותר מהמדינה הדמוקרטית והשנייה כי ההכרעה היא תמיד בתודעה וכי היא אינה נגזרת ממהלכים פיזיים כוחניים - הביא רבים להאמין כי אין דרך צבאית להתמודד עם הטרור כדי להכריעו . ההיסטוריה - גם של מדינת ישראל - מוכיחה שהם טועים
כותב המאמר בוחן את יישום עקרונות המלחמה בעימות האסימטרי, וטוען כי הצבתם של עקרונות אלה אל מול הצרכים של לחימה בארגוני טרור וגרילה מצביעה על הכרחיותם לסוג זה של לחימה
המאמר מגדיר חמש דרישות שבלי עמידה בכולן חסר לכוח הצבאי הבסיס ההכרחי למלחמה בטרור. רק אחרי שעומדים בתנאים האלה, שלא קל לעמוד בהם, מתחילה המלחמה הארוכה בטרור. זוהי מלחמה קשה, מפרכת, מסובכת, מתישה, מסוכנת וחסרת ברק - אך ניתן לנצח בה
בגלל ההיבטים ההייטקיים שלה נוטה ישראל לראות את עצמה כמהדורה מזרח תיכונית של ארצות־הברית, ולכן היא מתמקדת במיוחד בלקחים שהפיקו האמריקנים מהפעלת כוחותיהם במלחמת המפרץ. אבל האמת היא שמבחינת רבות - למשל האפשרות לתקוף אותה מכל כיוון שהוא - דומה ישראל לעיראק הרבה יותר מאשר לארצות־הברית, ולכן לא כדאי לזנוח גם את הלקחים שניתן להפיק מדרך הפעלתם של הכוחות העיראקיים
העדר הכשרה צבאית ראויה, ההסתמכות המופרזת על הניסיון האישי ואימוץ "מבחן התוצאה" הם שלוש הסיבות המרכזיות לחוסר המקצועיות בצבא - ובעיקר של המפקדים הבכירים
העיסוק הצבאי הוא מקצוע לכל דבר, החולק מאפיינים משותפים עם המקצועות האזרחיים. עם זאת חיוני להבין את המאפיינים המייחדים אותו מכל משלח יד אחר: הדרישה ממפקדים ומחיילים להיות מוכנים בשעת הצורך להרוג ולהיהרג והמציאות שבה הלחימה -המבחן העליון- היא בדרך כלל גם המבחן הראשון למפקד
השילוב שבין "אומנות המלחמה", הקשורה לאישיותו האינטלקטואלית של הקצין, קריטי להישגיו בשדה הקרב. יש להשקיע בשניהם על בסיס הניסיון ההיסטורי שהצטבר לאורך אלפי שנים
למלחמת קוסובו יש לקחים חשובים בתחום היחסים הבין לאומיים ובתחום הצבאי - לקחים שאותם חייבות ללמוד במיוחד מדינות קטנות דוגמת ישראל