התקף וניצחון בקרב ההגנה

חיל המשלוח העיראקי במלחמת יום הכיפורים

הדרך ל"צוק איתן"

מחויבות וצייתנות בצבא: מקרה בוחן ישראלי

המאמר עוסק במתח שבין מחויבות וצייתנות במקצוע הצבאי, ובוחן את יחסי הגומלין ביניהם דרך מקרה הבוחן של אל״ם אלי גבע, מפקד חטיבת שריון בצה״ל במלחמת לבנון הראשונה (1982) שביקש שלא לפקד על חטיבתו, ככוח המוביל, אם תינתן פקודה להיכנס לבירות. גבע, שפעל ממניעים מוסריים עמוקים, מציב דוגמה ייחודית להתנגשות בין מחויבות מוסרית למחויבות ארגונית, ומאיר את גבולות הציות העומדים בפני מפקדים בכירים ואת משמעות האחריות האישית בצבא דמוקרטי. המאמר מבחין בין שני מנגנוני היענות צבאית: צייתנות, הנובעת מכפיפות סמכותית ומושתתת על פחד מענישה; ומחויבות, הנשענת על מצפון, הזדהות עם מטרות ותחושת שליחות פנימית. בעוד צייתנות היא תנאי הכרחי לתפקוד ארגוני - היא עלולה להפוך לעיוורת ומסוכנת כאשר היא מנוגדת לערכים מוסריים. המחויבות, לעומתה, מאפשרת ספקות, בחינה מוסרית ואף מחאה - אך גם פגיעה באיזון בין נאמנות למערכת ליושרה אישית. באמצעות ניתוח מושגי וערכי של מקרה גבע אציע שלושה קריטריונים ללגיטימיות של החלטות צבאיות - הצדקת המטרה, סמכות תקינה ותאימות לערכי הפרט - ואגזור עקרונות המסבירים את התנאים שבהם מחויבות עשויה לגבור על צייתנות. המאמר, ארבעה עשורים לאחר שפורסם לראשונה, מצביע על הרלוונטיות המתמשכת של סוגיה זו להקשרים עכשוויים, שבהם מתחדדים שוב היחסים בין צה״ל, החברה והערכים הדמוקרטיים שהוא מושתת עליהם

חטיבת ההכשרות: מבנה, ויעדים בשגרת אימונים ובלחימה

על הגמישות

כל ארגון לוחם – בין אם הוא צבא של מדינה או ארגון טרור וגרילה – מקדיש מאמצים רבים להפתיע את יריבו ולזכות כך ביתרון בשדה הקרב. החוקר ד"ר מאיר פינקל, שהוא גם מפקד לוחם בצה"ל, טוען שמספר ההיבטים שבהם אפשר להפתיע רב מאוד ולכן צריך להניח שבכל עימות נעמוד מול הפתעה כזאת או אחרת. הוא בחן מערכות שונות ולמד כי רק צבאות שבבניין הכוח שלהם ובתרבותם הארגונית הייתה גמישות מובנית היטיבו להתמודד עם הפתעות

מבני חיל לבני אור: התפתחות תורת השריון של צה"ל

"פרחים בקנה" - כך פוּתח והוטמע הדור החדש של החימוש

קריסת בירת הטרור: חטיבת יפתח בקרב בשכם במבצע "חומת מגן"

כיצד פועלת חטיבה במבצע? מאמר של סמח"ט יפתח במהלך "חומת מגן" על לקחים ומשמעויות מעצם ביצוע המשימה והשגת מטרות, על החוויה הבלתי אמצעית של המפקד בקרב, על רלוונטיות מודל "צבא העם" בהקשר המילואים ועל המשמעות התודעתית של המבצע

עוצבת הקומנדו - מאוסף יחידות מובחרות ל"אס בשרוול" של צה"ל

נוכח האופן שבו פועלים אויביה של ישראל, אין אף יחידה או זרוע שיכולות לפעול לבדן כדי להביא לסיום המערכה הבאה בתנאים נוחים לישראל. עוצבת הקומנדו היא הקטר המבצעי של צבא היבשה, במב”ם, בביטחון השוטף ובמלחמה. מאחר שהעוצבה היא היחידה המכשירה את לוחמי העומק של צה”ל, ייתכן שיש מקום לבחון את הפיכת בית הספר לקומנדו לגוף האמון על הכשרת כל הכוחות המיוחדים והמובחרים הפועלים בעומק