הרהורים על הערכת המצב

הבעייתיות של הערכת המודיעין

הערכת מודיעין בעידן של עשיית שלום

"הסערה המושלמת" שהביאה לכישלון המודיעין ב־7 באוקטובר

המאמר מנתח את כשלי קהילת המודיעין הישראלית ערב מתקפת חמאס באוקטובר 2023, תוך הצבתם בתוך דפוס רחב של תהליכים תפיסתיים, מוסדיים ותרבותיים. לטענת הכותב, הכשל נבע לא מהיעדר מידע, אלא מיכולת לקויה להעריך נכונה את משמעותו בשל קונספציה שגויה שהשתרשה עמוק בדרגי המודיעין וההנהגה המדינית. קונספציה זו כללה תפיסת מציאות לא ריאליסטית בנוגע לאופי חמאס, כוונותיה ויחסי הכוחות ברצועה, שהובילה לדחיית אינדיקציות מטרידות ולכשלים בהפעלת שיקול דעת עצמאי. המאמר קורא לחשיבה מחודשת על תהליך גיבוש הערכת המצב המודיעינית, על הרכב צוותי המחקר, ועל תהליכי ההכשרה והבקרה, תוך הדגשת חשיבותה של התרבות הארגונית ככלי קריטי לעמידות מוסדית מול תפיסות שגויות

ניהול אירוע המבוסס על הערכת נזקים מקדימה

מודל הערכת הנזק המקדים נועד בראש ובראשונה לתת מענה לפערים בקבלת ההחלטות בניהול אירוע רעידת אדמה, אך רלוונטי לכל אירוע חירום באשר הוא. המודל יכול להעניק למדינה ולצבא כלים להתמודד עם תרחישי איום שונים

לאיזה עתיד מתכוננים?

ההבחנה שעושה אל"ם משה שרביט במאמרו "מוכנות הצבא- ניתוח מושגי" (מערכות 370 ,אפריל 2000 ) בין מוכנות מבצעית מיידית למוכנות מבנית עתידית היא בעייתית. ראשית, מרכיבים רבים של המוכנות המבצעית שייכים גם למוכנות המבנים - ולהפך -ושנית, לעולם לא ניתן לדעת לאיזה טווח זמן מתייחסת המוכנות המבנית: עוד חודש, עוד שנה, עוד 10 שנים? על מכשלות אלה ניתן להתגבר באמצעות מכשיר חשיבה קיים : הערכת מצב למוכנות

הקמ"ן והערכת המצב (א)

הקמ"ן והערכת המצב (ב)

האם נכון לוותר על המפעיל האנושי במערכות לחימה אוטונומיות

עם התקדמות היכולות הטכנולוגיות ומורכבות המערכות האוטונומיות נשמעת לאחרונה הטענה שאין יותר צורך באדם לשם הפעלת המערכות. ואולם הניסיון בהפעלת מערכות מסוג זה במערך ההגנה האווירית של חיל האוויר, ב־20 השנים האחרונות, מוכיח אחרת

על ערך המידע

המאמר עוסק באפיון השימוש במידע בתהליך הערכות המצב וקבלת החלטות, בזיהוי הנקודות בתהליך, שבהן השימוש הוא אינטואיטיווי, סובייקטיווי ולא דטרמיניסטי