העימות המוגבל כמלחמת התשה

בחינתן של הדוקטורינה שפיתח צה"ל לעימות המוגבל ושל דרך הפעולה שהותוותה בפיקוד המרכז בתקופת התכוננות לקראת העימות מעלה כי קיים דמיון רב בינן לבין מה שכתבו הוגי הדעות הצבאיים הקלסיים - ובהם מאו צה טונג וגיאפ - על המלחמה מהסוג הזה. יחד עם זאת חסרה אצל המתכננים הישראלים ההתייחסות מספקת למשכו הארוך של העימות המוגבל - נקודה שזוכה להבלטה רבה בכתבים הקלסיים

הכרעה בשדה הקרב: באוויר או ביבשה?

בצה"ל מתנהל זה זמן רב ויכוח נוקב בשאלה האם ניתן להכריע מלחמות ללא תמרון יבשתי אלא באמצעות כוח אווירי בלבד. הוויכוח הזה אינו חדש: הוא התנהל כבר לפני יותר מ-80 שנה בין הוגי דעות צבאיים במערב ובבריה"מ. במערב היו שטענו שהמטוסים יוכלו להכריע לבדם מלחמות, ואילו הוגי הדעות של הצבא האדום גרסו שרק תמרון יבשתי - שבו משולבים כוחות האוויר - יכול להביא לניצחון במלחמות

מכונת הלמידה

חדשנות צבאית יכולה להיות פרי מאמץ אינטלקטואלי של הוגי דעות צבאיים בעלי חזון מרחיק לכת והיא יכולה לנבוע מתגובה לנסיבות משתנות. שני מנגנוני הלמידה האלה חשובים, אך חיוני שיתקיימו זה לצד זה ולא שהאחד יבטל את האחר. על ספרו של ד"ר דימה אדמסקי, תרבות אסטרטגית וחדשנות צבאית, תל אביב, מערכות, 2012 ;222 עמודים

פרק ב' – בניין הכוח בהגות הצבאית

"הישיבה בענייני שֵם" - בירור המציאוּת המתהווה לאחר החלטת החלוקה

קריאת הפרוטוקול של הישיבה בענייני שֵם מלמדת עד כמה תפיסות שהתגבשו על בסיס ניסיון צבאי קודם, שהיה משמעותי להנהגה ולציבור, הן חיונית, אבל גם אם הניסיון הזה היה מוצלח, הוא עלול להוות משקולת מבחינה תודעתית על רגלי ההנהגה והפיקוד צבאי. הדבר הנכון הוא להיפטר מההנחה שניתן להסתפק בניסיון הקודם ולהניח שהעימות הבא יהיה שונה לחלוטין

מדיקוליזציה כשורש תחלואי הרפואה הראשונית בצה"ל

הדיון סביב תחלואי הרפואה הראשונית בצה"ל וההפרטה המיועדת מפספס את הפיל שבחדר - מעט מדי זמן מתמקד בטיפול רפואי

העתיד שייך לדת האסלאם