מציג עמוד 1 מתוך 480 תוצאות

בין המערכות

גיליון מיוחד inss

התמרון היבשתי ככלי של הביטחון הלאומי

21.11.2019
בין המערכות

מערכות 479

08.08.2018
בין המערכות

עיונים בביטחון לאומי 12 - על יצירת מענה רלוונטי לאיום

01.11.2010
בין המערכות

בין המערכות 3: אוקטובר 2020

בגיליון: גבול של קבלת החלטות - האזור אפור ביחסי צבא-משטרה/ לקחי מלחמת המפרץ בהתמודדות עם מגפת הקורונה/ משבר הקורונה: הזדמנויות ואתגרים מקרו־כלכליים בהיבטים של ביטחון לאומי/ עידן ההגנה האקטיבית: תמרון פלטפורמות יבשתית שוב רלוונטי/ שימור היתרון האיכותי של ישראל במזרח התיכון בסביבה משתנה/ סיור משוריין בצה"ל/ ציפור המנהרות – קרבות בווייטנאם

28.10.2020
בין המערכות

בין המערכות 4: נובמבר 2020

בגיליון: המערכה על אנציו - חצי-גשר על פני תהום / מדיקוליזציה כשורש תחלואי הרפואה הראשונית בצה"ל / אבן נייר או טיל מונחה? אודות האיום הא־סימטרי / מודל לפיתוח למג"ד גמיש מחשבתית / איום ותרחיש הייחוס, ככלים התומכים בביטחון לאומי מספק / פרספקטיבה חדשה על "החלל החדש"

25.11.2020
בין המערכות

מערכות עומק: תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה

מספר מדינות באזור ובמערב רואות בטורקיה מדינה המערערת על היציבות הבין־לאומית ואף מהווה איום, בין היתר נוכח מעורבותה בעימותים צבאיים וסכסוכי גבול, וכן בשל התנהלותו של נשיאה, רג'פ טאיפ ארדואן. מחקר זה עוסק בתפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה ובמימושה בפועל בחמש השנים האחרונות, מנקודת המבט הטורקית. במוקד המחקר עומדת מדיניות החוץ הטורקית, וכמקרה בוחן נבחנת פעילותה של טורקיה במזרח הים התיכון. מטרתנו לשפוך אור על המניעים והבלמים של טורקיה, בבואה ליישם את תפיסת הביטחון הלאומי שלה, ולברר כיצד משפיעה מדיניותה והתנהלותה על האזור. המחקר כולל שלושה פרקים: בפרק הראשון נסקור את תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה: השינויים והתמורות שחלו בתפיסה לצד היסודות שנשתמרו, והנסיבות ההיסטוריות והגיאו־פוליטיות שהביאו להתפתחויות אלה. הפרק ידון בהשפעת אישיותו, תפיסותיו וסגנונו של ארדואן - שליטה של טורקיה מזה כמעט שני עשורים, על התפיסה והמדיניות הטורקיות. בפרק השני נפרט את יישומה בפועל של תפיסת הביטחון הלאומי, תוך מתן דגש על מדיניות החוץ הטורקית וליחסיה עם כמה מדינות, בדגש על מדינות המערב, רוסיה ואיראן. פרק זה יציג את המרחב הגיאואסטרטגי של טורקיה, דרך עיניה, ויפרוס את המניעים ואת הבלמים המשפיעים על התנהלות טורקיה בזירת החוץ, תוך מתן דגש להיבטים פנימיים וכלכליים. בפרק השלישי נתמקד בפעילות הטורקית במזרח הים התיכון, ונדגים כיצד תפיסת הביטחון הלאומי של טורקיה ומדיניות החוץ שלה באות לידי ביטוי בפועל במרחב זה. הפרק יסקור את האסטרטגיה הימית של טורקיה, את יישומה באמצעים צבאיים ומדיניים ואת התגובות לכך, בפרט מצד השחקניות באזור. בשל חוסר נגישות למקורות ראשוניים, התבססה עבודת החקר על ראיונות עם חוקרים ושגרירים זרים וישראלים, כמו גם על מקורות טורקיים, בהם ממשלתיים רשמיים, ועל ניתוח תקשורת טורקית ומערבית. איך לקרוא את הספר הדיגיטלי? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF". * לקריאת כל פרק בנפרד יש לגלול למטה. קריאה מהנה

28.10.2021
בין המערכות

בין המערכות 9: אפריל-מאי 2021

בגיליון: מדוע במשך כ־20 שנה לא השכילו צה"ל וממשלות ישראל לחסל את הטרור מעזה? / על "המלחמה בין אנשים" ואיום מדינתי: סקירת ספרו של רופרט סמית התועלת שבכוח / הצנחנים באלג'יריה / מערכות הגנה: ההגנה בתנועת הבריחה – אימונים צבאיים של שורדי השואה

25.05.2021
בין המערכות

ספר דיגיטלי: הטקטיקה של הפעלת אש מסייעת בקרב

ברוב המלחמות של המאה ה–20 היתה הארטילריה הכלי העיקרי שפגע באויב ואפשר את תמרון הכוחות המסתייעים בה. מפקד אמריקני בכיר במלחמת קוריאה סיכם זאת כדלהלן: "הארטילריה (שלנו) היתה ועודנה הקוטל הגדול של הקומוניסטים. היא עודנה המצילה הגדולה של חיילים אמריקנים ושל בעלי בריתם. יש קשר ישיר בין עירומי הפגזים בנקודות מילוי התחמושת לבין עירומי הגוויות בנקודות איסוף החללים (שלנו). ככל שהראשונים גדולים יותר, האחרונים קטנים יותר ולהיפך". ב–1911 הוטלו הפצצות הראשונות ממטוס על כוח אויב ובמלחמת העולם השנייה הפכו מטוסים לכלי מרכזי להנחתת אש מסייעת. "כל כוח צבאי הנאלץ להלחם, אפילו כשהוא מצויד בכלי הנשק המתקדמים ביותר, נגד אויב שבידיו שליטה מוחלטת באויר, נלחם כמו לוחם פרימיטיבי נגד כוחות אירופאים בני ימינו..." כך כתב מפקד גרמני בשלהי מלחמת העולם השנייה לאחר שחווה את עוצמת הכוח האוירי הבריטי והאמריקני. הספר מתאר את התפתחות הטקטיקה של שימוש באש מסייעת משחר ההסטוריה ועד ימינו על רקע השכלולים הטכנולוגיים ממכונות להטלת חצים ואבנים ועד רקטות וטילים מדויקים הנורים מהאויר ומהקרקע. הוא מציג דרכים שונות שנוסו להתאים את הפעלת האש לצרכי הכוחות היבשתיים המתמרנים בקרבות התקפיים ובקרבות הגנתיים, במלחמות גבוהות עצימות ובמלחמות נמוגות עצימות. המחקר אינו ממוקד בטכנולוגיה ואינו הסטורי גרידא ־ מטרתו להציג לקחים מהניסיון ההסטורי אשר יהוו שיקולים בתכנון ובהפעלת האש בקרבות העתיד. איך לקרוא את הספר בתצורה דיגיטלית? * לקריאת הספר בפורמט דפדוף יש ללחוץ על "דפדוף בגיליון". * להורדת הספר יש ללחוץ "הורדת PDF".

01.05.2013
בין המערכות

בין המערכות 19: יוני-יולי 2022

בגיליון: "האימון שלהם יהיה ישר ברטוב"/ ישראל, סודאן ודרום סודאן מציגות: מהפך? / מה עצר את התמרון היבשתי הרוסי בחודשיים הראשונים למלחמה? / האתיקה של בחירת רמטכ"ל / "חופשת הורות" לאבות – מנוף לשוויון הזדמנויות מגדרי / על גבורה וטרגדיה – הצנחנים הרוסים בקרב גוסטומל / כבר לא "אי": החשיבה מחדש על התפיסה העצמית של ישראל בעקבות הסכמי אברהם / רכב קרבי יבשתי בלתי מאויש – שרידות, מבצעיות ורצף לחימה / צבאות יבשה מחפשים משמעות / החלטה לא מושלמת בזמן עדיפה על פתרון מושלם באיחור

31.07.2022
בין המערכות

על התמרון

סדרת הפודקסטים "על התמרון" – שיחות עם תא״ל (מיל׳) יובל בזק על העבר, ההווה והעתיד של התמרון היבשתי

25.06.2024