התמרון היבשתי חיוני לנטרול איום הרקטות על יישובי ישראל:דגשים,יכולות,פערים ומגמות
בלחימה נגד איום הרקטות נדרש רעיון מבצעי אחר, ולפיו יש לתעדף השמדת מצבורי תחמושת רקטית של האויב במהירות מרבית
מציג עמוד 1 מתוך 1636 תוצאות
בלחימה נגד איום הרקטות נדרש רעיון מבצעי אחר, ולפיו יש לתעדף השמדת מצבורי תחמושת רקטית של האויב במהירות מרבית
עד לקביעתה של אסטרטגיית ביטחון לאומית, ובה רשימה מתועדפת של האינטרסים הלאומיים, נכון יהיה שצה"ל יכין רשימה כזאת ויצרף אותה להצעת בנוגע לאיום הייחוס
חוסר העיסוק ברוח הלחימה ובמוסריותה מהווים איום ממשי על יכולתו של צה"ל לנצח. ההיסטוריה לימדה אותנו שסד"כ גדול ואיכות האמל"ח אינם ערובה לניצחון כאשר אליהם לא מתלווה רוח לחימה. לאור זאת מוטלת החובה על מפקדי צה"ל במערך הלוחם ובמערך תומך הלחימה לעסוק בנושאים אלו באופן סדור ובצורה שוטפת
"הרחפנים משמשים לשתי מטרות מרכזיות: האחת, איסוף מודיעין בזמן אמת; השנייה, פגיעה בכוחותינו. מתחת לגחון של הרחפן מחברים מנגנון מכני שמטיל פצצות או רימון יד שהנצרה שלו פתוחה". סא"ל (מיל') ד"ר אייל פינקו, חוקר מודיעין, סייבר וביטחון לאומי, מסביר בריאיון ל"קול המערכות" על איום הרחפנים, מתי נולד ומהם האתגרים שהוא מציב לכוחות צה"ל
מאפייני איום הקורונה ואיום של מלחמה על העורף דומים זה לזה, ומשכך גם צעדי ההתגוננות במרחב הציבורי נגדם. הדמיון בין השניים מעלה שאלות בנוגע ליכולת לפתח מתודולוגיה אחידה לסוגים שונים של איומים בהינתן מאפיינים דומים. התבססות על מתודולוגיה שכזו יכולה לקצר את תהליך הלמידה, ולחסוך זמן רב בהתמודדות מול האיום
אם ישראל לא תצא למאבק לאומי נגד הדה-לגיטימציה שעושים אויביה לזכותה להגן על עצמה, היא תמצא את עצמה נאלצת להילחם בידיים קשורות. עם זאת, המאבק הזה אינו צריך להיות רק עניינו של צה"ל. במאמר מועלות הצעות כיצד לנהל את המערכה החיונית הזאת
הרתעה של איום בליסטי באמצעות סגירת שמי המדינה היא בהישג ידנו - ובמחיר מתקבל על הדעת
יש לראות במאמצים ובניסיונות של חמאס לחטוף חיילים איום מרכזי ומתמשך בעימות ו"נשק שובר שוויון", שכן חטיפה "מוצלחת" נוספת יכולה להבעיר את האזור כולו. בחמאס כבר מתכננים את החטיפה הבאה. צה"ל נדרש להגביר את המודעות ולשפר את יכולת המניעה והשיבוש