מציג עמוד 98 מתוך 1162 תוצאות
חמאס נוקט אסטרטגיה שיש בה סתירה פנימית מובנית: ברגע שהיא מוצלחת מדי, היא מחייבת את ישראל להפעיל כוח רב יותר ולהביסו - כפי שקרה במבצע "עמוד ענן". במילים אחרות: בכל פעם שחמאס מצליח - הוא נכשל
למשבר האקלים שהולך ומחריף עלולה להיות השפעה מרחיקת לכת על מצבה הביטחוני של ישראל. את ניצניה של ההשפעה הזאת ניתן לראות כבר היום: המשבר הזה הוא אחד הגורמים לכך שמאות פליטים מאפריקה מסתננים לארץ מדי חודש
מערכת הערכים שאימצו מדינות המערב - במיוחד במאה ה-20 - הביאה את הלחימה בטרור למבוי סתום: כיום אי-אפשר למגר אותו רק באמצעים צבאיים. יש להכיר במגבלות האלה ולפתח לחימה בטרור תפיסת התמודדות כוללנית עם הטרור
בניגוד לטענתו של תא"ל (מיל') ד"ר דב תמרי ("הכוח האווירי לאן?", מערכות 437 , יוני 2011) ישראל השתמשה בעבר - יותר מפעם אחת - בכוח אווירי בלבד כדי לפתור בעיות אסטרטגיות קשות
ישראל משקיעה הון רב בבניית חיל אוויר גדול וחזק אף שיעילותו פוחתת בעימותים שבהם היא מעורבת ב-30 השנים האחרונות - נגד ארגונים לא מדינתיים שתפיסת הלחימה שלהם היא טרור של טילים ושל רקטות נגד אזרחים. בתנאים הפוליטיים שישראל בחרה לדבוק בהם - הפעלת כוחות אוויר נגד אותם הארגונים מסבכת אותה שוב ושוב בזירה הבין-לאומית. האתגר של חיל האוויר הוא לשמור על הרלוונטיות שלו באמצעות גיבוש תפיסות הפעלה חדשות ומימושן
מלחמת העולם השנייה הייתה משופעת ב"ברבורים שחורים" – הפתעות יוצאות דופן שהייתה להן השפעה מרחיקת לכת על המלחמה. המאמר מנתח שניים מהם - מבצע "ברברוסה" וקרב הארדנים. לקחיו רלוונטיים גם למציאות של ימינו
לחימה באש צריכה להיות המוצא האחרון במאבק בטרור. על פי תפיסת היהדות, קודם כול יש לנסות לבלום אותו בדרכים מדיניות, כלכליות, משפטיות וכו'. בלית ברירה מותר להילחם בו באש - גם אם זו תגרום לפגיעה אגבית באוכלוסייה אזרחית שהיא חלק מקולקטיב הטרור. עם זאת אסור בשום פנים ואופן לפגוע בה באופן מכוון
כדי לתכנן מערכה או קרב על המפקד לקבל מידע מפורט ומהימן על מצב כוחותיו ועל מצב האויב. את תמונת המצב על האויב נותן לו הקמ"ן; את תמונת המצב על כוחותיו נותן לו קצין השלישות