מציג עמוד 98 מתוך 1009 תוצאות
שאלת הלא מעורבים במלחמה מכילה לעיתים דילמה מוסרית של רצון להשיג את היעד הצבאי, ולא לפגוע בלא מעורבים מחד גיסא, מול רצון שחייליך לא יפגעו ורצון להגן על אזרחיך מאידך גיסא. ידיעת מטרת הפעולה הצבאית והיותה נתונה תחת תנאי הכורח הצבאי, עם הסתמכות על מידע או הערכה בנוגע לצפוי בבחירת פעולה זו או אחרת, היא הקרובה ביותר לצידוק אתי מתקבל על הדעת בזמן לחימה
הלקח ההיסטורי בנוגע להבדלים בניהול ייצור חנ''מ בין המדינות המפותחות ובין המצב בברית־המועצות בתקופה של שנות ה־ 30 וה־ 40 של המאה שעברה, ממחיש כי המצב של תלות בחנ''מ זר מסוכן מבחינה אסטרטגית. על מקבלי ההחלטות לקבל אחריות לשינוי המצב, ולהחזיר את יכולת הייצור המקומית של החנ''מ
הגם שיש בספר נושאים במחלוקת, ספרו של בנג'ו תורם נדבך חשוב נוסף להתמצאות בתופעת המלחמה. חידוד הדמיון, יכולת ההשלכה והלמידה, כיצד מצביאים ומפקדים מימשו פוטנציאל, גישרו על־פני מתחים ופתרו בעיות מורכבות – חשובים לסל הכלים לא פחות מהסבר תיאורטי מנומק ואולי אף יותר מכך
נראה כי הצבא הרוסי אינו לומד מהלקח שלימד את הכוחות הגרמניים במלחמת העולם השנייה בקרבות בסטלינגרד, ואף לא מזה שחווה בלחימה באפגניסטאן, כאשר השבטים האפגאנים שניהלו מולו לחימת גרילה בהרים ובעמקים הצליחו להביסו ולסלקו. לקחים שתקפים גם לאוקראינה 2022
אופן התנהלותו של ארגון ההגנה בכלל, וגיוסה של ההעפלה לליכוד היישוב סביב הנהגתו, תרמו לכך שבשונה מתנועות שחרור לאומי רבות אחרות, נחסכה מן היישוב מלחמת אחים עקובה מדם בדרכו להשגת העצמאות
יש שוני מובהק בין מדינות שונות בתרבות, בהיסטוריה, באיומים, ובמטרות האסטרטגיות. שוני זה משתקף בארגון ממסדי המו"פ שלהם ובאופן פעולתם. כדאי ללמוד מן הניסיון האמריקני המתמיד לעדכן ולשפר את מנגנוני המו"פ, כיצד לא לשקוט על השמרים ולבחון את המבנה, היעדים והתקציבים של מערכת המו"פ הצבאית בהשוואה למדינות אחרות ולתעשיות אזרחיות
ארגונים מתקדמים מבינים כי בהיותם חלק ממרחב החיים שבו פועלים אנשיהם, הם נדרשים לפתח אותם מתוך חובה ערכית רחבה יותר
המצב הנוכחי שבו חיילי תקשוב מגיעים לשמ"פ ורודפים אחרי הטכנולוגיה הבאה מותיר אותם אנלוגיים בעולם דיגיטלי. הפיכתם ל"טייסי תקשוב", שעובדים עם ספר סד"פים כאשר הם מגיעים לטפל בתקלה, תייצר שפה משותפת לכולם ותהפוך את צה"ל לארגון לומד
חוסר העיסוק ברוח הלחימה ובמוסריותה מהווים איום ממשי על יכולתו של צה"ל לנצח. ההיסטוריה לימדה אותנו שסד"כ גדול ואיכות האמל"ח אינם ערובה לניצחון כאשר אליהם לא מתלווה רוח לחימה. לאור זאת מוטלת החובה על מפקדי צה"ל במערך הלוחם ובמערך תומך הלחימה לעסוק בנושאים אלו באופן סדור ובצורה שוטפת
תוכניות מגירה בדמות אסטרטגיות היערכות לאומיות רשמיות אינן מהוות בהכרח ערובה להצלחה במניעת התפשטות מגפות, אולם ישראל צריכה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים ביותר. לשם כך עליה ללמוד ברמה התפיסתית מתוכניות המגירה השונות, ולשאוף לנהוג בסוגיות אלה כמותן, לפחות ברמת ההתכוננות ותרחישי ההיערכות